
צו הרחקה משטרתי הוא תנאי שחרור מנהלי שקובע קצין משטרה, ולא פסק דין של בית משפט
בשעה שתיים לפנות בוקר נפתחת דלת התחנה, ואדם נורמטיבי לחלוטין מוצא את עצמו ברחוב עם טופס שחרור מקומט ביד, ללא מפתח לביתו ובלי יכולת לחזור למיטתו. השוטרים הורו לו לא להתקרב לכתובת המגורים במשך שבועיים, וגם אסרו עליו ליצור קשר עם בת זוגו, ילדיו או שותפיו לעסק. המעבר החד מחדר החקירות אל המדרכה יוצר תחושת חוסר אונים קשה, כשפתאום אין מקום לישון וכל החפצים האישיים נשארו נעולים מעבר לדלת.
האינסטינקט הראשוני במצב כזה הוא להאמין שמדובר בטעות שתסתדר מאליה בבוקר, או שמותר לקפוץ הביתה רק לרגע כדי לקחת בגדים ותרופות. מנגד, יש מי שמשוכנע שצו של קצין משטרה זהה לפסק דין חלוט של בית משפט שאין שום דרך לשנות אותו. שתי ההנחות הללו שגויות, והן עלולות להוביל לטעויות כבדות משקל שמשפיעות על החירות האישית ועל המשך ההליך המשפטי.
כדי לצאת מהבלבול צריך להכיר את המנגנון של הרחקה משטרתית, את מקור הסמכות של הקצין הממונה ואת הגבולות המדויקים של תנאי השחרור. מי שמבין מה מותר ומה אסור יודע גם איך להתמודד עם המגבלות בשטח ובאילו כלים משפטיים אפשר להשתמש כדי לקצר את התקופה או לבטל את ההחלטה לחלוטין.
המחיר של התנהלות לא זהירה ברגעים הללו הוא מיידי. הפרה בודדת של תנאי שחרור מובילה לעיתים קרובות למעצר מאחורי סורג ובריח, לחילוט כספי הערובה, ולפתיחת תיק פלילי חדש בעבירה חמורה של הפרת הוראה חוקית. הבנת הזכויות שלכם היא קו ההגנה הראשון שמונע הידרדרות מיותרת של המצב.
זמן קריאה: 5 דקות
עיקרי הדברים
- צו הרחקה משטרתי הוא תנאי שחרור מנהלי ולא פסק דין, והרחקה פיזית מהבית מוגבלת ל-15 ימים בלבד, אלא אם אושרה בבית משפט.
- הסכמת המתלונן אינה מבטלת את הצו, והפרתו עלולה להוביל למעצר, לחילוט ערבויות ולתיק פלילי חדש בעבירה של הפרת הוראה חוקית.
- איסוף חפצים אישיים מהבית מותר רק בתיאום מראש עם המשטרה ובליווי שוטר, ולעולם לא באופן עצמאי.
- קיימים שני מסלולים לביטול או לקיצור הצו – פנייה לעיון חוזר אל הקצין הממונה, או בקשה לעיון מחדש בתנאי הערובה בבית משפט השלום.
מה זה צו הרחקה משטרתי וכמה זמן הוא תקף?
צו הרחקה משטרתי אינו פסק דין של שופט, אלא תנאי ערובה מנהלי שקצין ממונה בתחנה מוסמך להטיל על חשוד בעת שחרורו ממעצר. כשמשטרת ישראל חוקרת עבירה שיש בה חשד לאלימות, איומים או הטרדה, החוק מאפשר לקצין לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים במקום להביא אותו בפני שופט להארכת מעצר. ההחלטה נועדה להפריד בין הצדדים ולמנוע חיכוך מיידי, וכך החוקרים יכולים להמשיך לחקור בלי חשש משיבוש.
הסמכות להטיל את המגבלות האלה מעוגנת בחוק המעצרים, שקובע רשימה סגורה של תנאים שקצין משטרה רשאי לדרוש. במסגרת זו מוסמך הקצין הממונה לקבוע מספר הגבלות מרכזיות.
הרחקה גיאוגרפית ממקום מוגדר. הקצין רשאי להורות על איסור כניסה ליישוב, לשכונה, לרחוב או לדירת המגורים של המתלונן לתקופה של עד 15 ימים לכל היותר.
איסור יצירת קשר עם מעורבים. הקצין מוסמך לאסור על החשוד ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלונן או עם עדים בתיק למשך תקופה של עד 30 ימים.
הפקדת ערבויות כספיות. שחרור החשוד מותנה בחתימה על ערבות עצמית, ערבות צד ג’ של ערב מתאים, או הפקדת מזומן בקופת המשטרה להבטחת קיום התנאים.
חובת התייצבות לחקירה. החשוד מתחייב להגיע לתחנה בכל מועד שיידרש לשם המשך חקירה או השלמת פעולות זיהוי.
אבל המגבלה החשובה ביותר שצריך לזכור היא שקצין משטרה אינו יכול להרחיק אדם מביתו מעבר לפרק הזמן המרבי של 15 ימים. אם היחידה החוקרת סבורה שיש צורך בהרחקה ממושכת יותר, היא מחויבת לפנות אל בית משפט השלום בבקשה מתאימה, ושם נדרש השופט לבחון את חומרי הראיות הגולמיים ולקבוע אם יש הצדקה לפגיעה כה משמעותית בזכויות היסוד של החשוד.
בסרטון הבא מסביר עו”ד תומר אשש מדוע גם אדם חף מפשע עלול לטעות בחקירה בגלל לחץ וחוסר ניסיון, ומה חשוב לעשות עוד לפני שמתייצבים בפני החוקרים.
מה ההבדל בין הרחקה משטרתית לצו הגנה שיפוטי?
רבים מבלבלים בין תנאי שחרור שנקבעו בתחנת המשטרה לבין צווים שניתנים באולמות בית המשפט, אבל מדובר בשני מסלולים משפטיים נפרדים לחלוטין. הרחקה של קצין משטרה צומחת מתוך הליך פלילי פעיל שבו אדם נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה. מנגד, צווים שיפוטיים נולדים בדרך כלל בעקבות פנייה אזרחית יזומה של אדם פרטי המבקש הגנה, גם ללא קשר ישיר לשאלה אם נפתחה חקירה פלילית.
את צו ההגנה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה נותן שופט בבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט השלום. צו כזה מוגבל לתקופה ראשונית של עד שלושה חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריך אותו מעת לעת עד שנה שלמה בסך הכול. הוא חל אך ורק בין בני משפחה, ומטרתו למנוע מעשי אלימות, הטרדה או פגיעה ברכוש בתוך התא המשפחתי.
במסלול נפרד נותן בית המשפט צו למניעת הטרדה מאיימת שמגן על שלוות חייו של אדם מפני מעקבים, איומים והטרדות מצד כל אדם אחר כמו שכן, שותף עסקי או מכר. תוקפו של צו זה הוא עד שישה חודשים, וגם אותו מוסמך בית המשפט להאריך במקרים מיוחדים עד שנה. הבדלים אלו מכתיבים את הכללים המעשיים שחלים על כל אדם בכל אחד מהמצבים.
כשאדם מקבל לידיו מסמך שמורה לו להתרחק, הצעד הראשון הוא לבדוק מי חתום עליו. אם חתום על המסמך קצין משטרה בדרגת פקד או רב פקד, מדובר בתנאי שחרור בערובה לזמן קצר, ואפשר לפעול נגדם מהר בהליכי משפט פלילי עוד לפני שהעניין יגיע לערכאות ממושכות.
באילו עילות מוסמך קצין משטרה להרחיק אדם מביתו?
הזכות של אדם לגור בביתו וליהנות מקורת גג היא זכות יסוד מוגנת, ולכן החוק אינו מעניק למשטרה סמכות שרירותית לשלול אותה. כדי שקצין ממונה יוכל להטיל תנאי הרחקה מכתובת מגורים, חייב להתקיים בראש ובראשונה חשד סביר שהחשוד ביצע עבירה פלילית. תלונה בעל פה שאינה נתמכת בבדל ראיה או גרסה מופרכת לחלוטין אינן אמורות להספיק לפגיעה כה קשה.
מלבד חשד סביר, הקצין חייב להצביע על עילת מעצר לפי החוק. העילה המרכזית בתיקים אלו היא עילת המסוכנות, כלומר חשש ממשי שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את שלום משפחתו. הקצין בוחן את החשש לפי אופי המעשים שמיוחסים לחשוד ולפי אירועים דומים בעבר, ושואל אם יש מתח שעלול להסלים מיד.
עילה מובהקת נוספת היא החשש מפני שיבוש הליכי משפט או השפעה על עדים. כשבני זוג או שכנים גרים באותו מבנה, החשוד יכול ללחוץ על המתלונן לשנות את עדותו או להעלים ראיות ומסמכים שהחוקרים צריכים. במצבים אלו ההרחקה נועדה לספק לחוקרי המשטרה חלון זמן סטרילי לאיסוף הראיות.
צוות עורכי הדין במשרד תומר אשש מדגיש תמיד בפני לקוחות את עקרון המידתיות. החוק מחייב את הקצין לבחון אם קיימת דרך פחות פוגענית להשיג את מטרת ההרחקה, כגון איסור יצירת קשר בלבד ללא הרחקה פיזית מוחלטת מהבית, במיוחד כשלחשוד אין מקום מגורים חלופי סביר או כשמדובר באדם ללא עבר פלילי כלל.
אילו פעולות מותרות ואילו אסורות בתקופת ההרחקה?

תקופת ההרחקה מטילה על האדם מגבלות נוקשות, ואי ידיעת הכללים לפרטיהם אינה מהווה הגנה טובה. האיסור הבסיסי והברור ביותר הוא איסור הגעה פיזית אל המקום המוגדר בטופס הערובה. אם נאסר עליכם להתקרב לבית המגורים בתוך רדיוס מוגדר, המשמעות היא שאסור לחצות את הרדיוס הזה בשום פנים ואופן, גם לא כדי לעבור ברחוב עם הרכב בדרך לעבודה.
שאלה שחוזרת על עצמה בכל תיק נוגעת לאיסוף חפצים אישיים חיוניים. אנשים רבים מורחקים מביתם כשהם לבושים בבגדים קלים בלבד, ללא מחשב נייד המשמש לפרנסתם, וללא תרופות מרשם קבועות. הדין אוסר לחלוטין להגיע לבית באופן עצמאי כדי לאסוף ציוד, אפילו אם המתלונן אינו נמצא בדירה באותו רגע. כל כניסה כזו תיחשב כהפרה בוטה של התנאים.
הדרך החוקית היחידה לאיסוף חפצים היא תיאום מראש עם תחנת המשטרה. הנהלים מחייבים פנייה מסודרת לקצין החקירות כדי ששוטר במדים ילווה את החשוד לדירה לפרק זמן קצוב של עשרים או שלושים דקות, אך ורק לשם נטילת חפצים אישיים מוגדרים. הליווי המשטרתי מונע טענות עתידיות על גניבת רכוש, איומים או חיכוך מיותר.
איסור יצירת הקשר רחב והרמטי הרבה יותר ממה שנדמה לרבים. אסור להתקשר או לשלוח הודעות בטקסט, בוואטסאפ או במייל ולהגיב ברשתות החברתיות, ואפילו מתנות או פרחים נחשבים יצירת קשר. אסור לחלוטין לפנות אל המתלונן גם דרך צד שלישי כמו הורים, חברים משותפים או הילדים. פנייה לחבר משותף בבקשה שירגיע את הרוחות או שיבקש מבת הזוג לבטל את התלונה נחשבת מבחינה משפטית כשיבוש מהלכי משפט וכעבירה פלילית עצמאית.
מפגש מקרי במרחב הציבורי
ביישובים קטנים, במושבים ובשכונות מגורים מצומצמות נפוץ למדי להיתקל במתלונן בסופרמרקט או בתחנת הדלק. החוק אינו מעניש על מפגש מקרי לחלוטין שלא תוכנן מראש, אך הוא מטיל על המורחק חובה ברורה להתרחק מהמקום ברגע שזיהה את המתלונן. המשטרה עלולה לפרש כל ניסיון לפתוח בשיחה, להחליף מבטים מאיימים או להשתהות במקום כהפרה מתוכננת של תנאי ההרחקה.
אילו השלכות יש להפרת תנאי שחרור והרחקה?
כאן מגיע המפנה הקריטי שבו תיק פשוט יחסית עלול להפוך למשבר משפטי חמור שקשה להיחלץ ממנו. המלכודת הגדולה ביותר שאליה נופלים חשודים היא האשליה שהסכמת המתלונן מבטלת את תנאי השחרור המשטרתיים. במקרים רבים מתקשרים בת הזוג או השכן אל החשוד ימים ספורים אחרי האירוע, מודיעים שנרגעו ומבקשים ממנו לחזור הביתה כדי לשוחח או לפתור את המחלוקת.
המתלונן לא הטיל את הצו, ולכן אין לו שום סמכות משפטית לבטל אותו או למחול עליו. את תנאי השחרור קבע קצין משטרה מטעם מדינת ישראל, ורק קצין מוסמך או שופט רשאים לשנות אותם. אם שוטר יגיע לדירה ויתפוס את החשוד בתוכה, טענת החשוד כי המתלונן הוא זה שהזמין אותו לא תמנע את מעצרו המיידי.
ההשלכות של הפרת תנאי שחרור פועלות בשלושה מישורים מקבילים.
פתיחת תיק פלילי חדש לפי סעיף 287 לחוק העונשין. הפרת הוראה חוקית היא עבירה פלילית עצמאית שהעונש המרבי עליה מגיע לשנתיים מאסר, ובמקרים של הפרת צו שיפוטי העונש עשוי להגיע עד ארבע שנות מאסר.
מעצר מיידי מאחורי סורג ובריח. אדם שהפר תנאי שחרור מאבד את האמון שקצין המשטרה נתן בו, והחוקרים יבקשו מבית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים או על מעצר ימים ממושך.
חילוט ערבויות כספיות. בית המשפט מוסמך להורות על חילוט מיידי של הכספים שהופקדו בקופת המשטרה, וכן לחייב את הערבים שחתמו על ערבות צד ג’ לשלם סכומי כסף משמעותיים לאוצר המדינה.
הפרת תנאי שחרור מסבכת את קו ההגנה באופן דרמטי. בעוד שבתיק המקורי ייתכן שהראיות היו חלשות והתיק היה נסגר בהסדר מותנה או בעילת חוסר אשמה, הרי שבעבירה של הפרת הוראה חוקית הראיות הן בדרך כלל חותכות, שכן נוכחותו של החשוד במקום האסור מתועדת ומוכחת על נקלה.
איך אפשר לבטל או לקצר צו הרחקה שניתן במשטרה?
קבלת טופס שחרור עם תנאי הרחקה אינה גזירת גורל שיש להשלים איתה בחוסר מעש. הדין הישראלי מעמיד לרשות החשוד שני מסלולים משפטיים מוגדרים המאפשרים לתקוף את ההחלטה, לצמצם את ימי ההרחקה, או לשנות את תנאי המגורים כדי לאפשר חזרה הדרגתית לשגרת חיים תקינה. כדי לבחור נכון בין המסלולים צריך להכיר את המערכת מבפנים ולנתח היטב את חומר החקירה.
במסלול הראשון מגישים בקשה מנומקת לעיון חוזר ישירות לקצין הממונה בתחנת המשטרה. פנייה זו מתאימה במיוחד כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות בתוך ימים ספורים ממועד השחרור. שינוי כזה עשוי להיות סיום של פעולות חקירה דחופות, גביית עדויות מכל הנוגעים בדבר, או הסכמה הדדית מוסדרת בין עורכי הדין של הצדדים לגבי הסדרי שהות זמניים ונפרדים. קצין המשטרה מוסמך להפחית את מספר הימים, לבטל את איסור הכניסה ליישוב, או להמיר את ההרחקה בהתחייבות שלא ליצור קשר בלבד.
אם הקצין הממונה דוחה את הבקשה או מסרב להגיב עליה בזמן סביר, עומד לרשות החשוד המסלול השני שהוא פנייה לערכאה שיפוטית. סעיף 43 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) קובע כי חשוד רשאי לפנות אל בית משפט השלום בבקשה לעיון מחדש בתנאי הערובה שקבע הקצין. השופט אינו כבול להחלטת המשטרה, והוא בוחן את האיזון בין צורכי החקירה לבין הפגיעה הקשה בחירותו ובקניינו של האדם.
במסגרת הדיון בבית המשפט מעלים עורכי הדין שורה של טיעונים משפטיים מהותיים.
הוכחת חולשתן של הראיות הגולמיות, במיוחד כאשר מדובר בתלונת סרק שנולדה מתוך סכסוך גירושין סוער או מאבק על פירוק שותפות עסקית.
הצגת פגיעה בלתי מידתית במקור הפרנסה, כגון מצב שבו המשרד או העסק של החשוד שוכן באותו מבנה שממנו הורחק.
היעדר חלופת מגורים ראויה המאלצת את החשוד להוציא סכומי עתק על בתי מלון או להישאר ללא קורת גג מסודרת.
הצעת חלופות מפקחות המאיינות את המסוכנות הנטענת, כגון התחייבות לליווי של בן משפחה מבוגר או פיקוח מרחוק.
שופטי בית משפט השלום מקפידים על זכויותיהם של חשודים, ובמקרים רבים הם מורים על קיצור משמעותי של תקופת ההרחקה או על ביטולה המלא. התערבות שיפוטית כזו מעבירה מסר ברור גם ליחידה החוקרת כי התיק אינו מתנהל בחלל ריק, דבר שמסייע רבות בהמשך הדרך בניהול התיק העיקרי.
אם קיבלתם תנאי הרחקה או אתם מצפים לחקירה משטרתית, שיחה אחת עם עורך דין פלילי מנוסה יכולה למנוע טעויות שקשה לתקן בדיעבד. אנחנו מלווים כל לקוח באופן אישי, מסור ודיסקרטי, מהשלב הראשון ועד סיום ההליך.
כיצד משפיע צו הרחקה על תיקים של עבירות אלימות במשפחה?
במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות, צו הרחקה משטרתי כמעט לעולם אינו נשאר אירוע מבודד. הוא משמש נקודת פתיחה למערכה מורכבת שבה מתערבבים הליכים פליליים יחד עם מאבקים אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. כשמוגשת תלונה על עבירות אלימות במשפחה, המשטרה נוקטת לרוב מדיניות מחמירה של הרחקה כמעט אוטומטית, גם במקרים שבהם מדובר בוויכוח מילולי ללא כל רקע אלים קודם.
ההרחקה מהבית יוצרת מיידית נתק מוחלט בין ההורה המורחק לבין ילדיו הקטינים. מצב זה מנוצל לעיתים קרובות בהליכי משמורת וחלוקת זמני שהות, כשהצד השני מנסה לבסס עובדות קבועות בשטח ולטעון כי ההורה השני נטש את הבית או שאינו כשיר לראות את הילדים ללא פיקוח. ניהול שגוי של השבועיים הראשונים עלול לקבע מציאות שתימשך חודשים ארוכים ותדרוש מאבקים משפטיים מתישים מול פקידות סעד וגורמי רווחה.
היתרון הבולט של משרד עורכי הדין תומר אשש ושות’ נעוץ בשילוב המקצועי בין שתי הזרועות של המשרד תחת קורת גג אחת. את הזרוע הפלילית מוביל עו”ד תומר אשש, שצבר כעשרים שנות ניסיון בכל הערכאות, והיא נלחמת על ביטול תנאי השחרור ועל הדיפת החשד הפלילי בזמן שהזרוע האזרחית מטפלת בהשלכות המשפחתיות והרכושיות. בתיקים בעלי זיקה כפולה שכזו, צעד לא מחושב בהליך הפלילי עלול לגרום נזק בלתי הפיך בהליך האזרחי, ולהיפך.
במקרים שבהם התלונה הוגשה ממניעים טקטיים של השגת יתרון כלכלי או משמורתי, עורך דין מנוסה יפעל לחשוף את התכתובות המקדימות, הקלטות השיחות והודעות הטקסט המעידות על סחיטה או על איומים בפנייה למשטרה. חשיפת המניע הזר כבר בימים הראשונים מאפשרת לקעקע את מהימנות התלונה ולהוביל לסגירת התיק הפלילי במהירות האפשרית.
כיצד צו הרחקה משפיע על רישום פלילי ורישיון נשק?
עצם החתימה על תנאי שחרור והרחקה אינה מהווה הרשעה פלילית, משום שרק שופט מרשיע, בסיום משפט פלילי מלא. עם זאת, עצם פתיחת החקירה והשחרור בערובה מייצרים רישום משטרתי מיידי. מדובר ברישום פנימי של תיק חקירה פתוח שמופיע במאגרי משטרת ישראל וגלוי לגופים ביטחוניים ולרשויות שלטוניות שונות, ולכן הוא עלול לפגוע בעובדי מדינה, בבעלי מקצועות מורשים ובמועמדים לתפקידים ציבוריים.
ההשפעה המיידית והאגרסיבית ביותר מורגשת בתחום רישיונות כלי הירייה. ברגע שקצין משטרה חותם על שחרור בתנאי הרחקה בעבירת אלימות או איומים, המשטרה מחויבת על פי הנהלים להחרים באופן מיידי את כלי הנשק שברשות החשוד. הודעה אוטומטית מועברת אל האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, שמורה ברוב המקרים על התליית הרישיון עד לתום הבירור המשפטי.
שלילת הנשק פוגעת קשות, ביטחונית וכלכלית, באנשי כוחות הביטחון ובמאבטחים ובשוטרים בדימוס ובאזרחים שגרים באזורי סיכון. גם אם תיק החקירה ייסגר כעבור מספר חודשים, רישיון הנשק לא חוזר אוטומטית, וכדי להשיב אותו צריך להגיש בקשות מנומקות ועררים מנהליים ולעיתים אף עתירות מנהליות מורכבות שמוכיחות היעדר מסוכנות.
סגירת תיק החקירה בעילה הנכונה היא היעד המרכזי שחייבים לחתור אליו כבר מרגע השחרור. תיק שנסגר בעילת חוסר ראיות משאיר רישום משטרתי שעלול לצוץ בעתיד. לעומת זאת, סגירת התיק בעילת חוסר אשמה מוחקת את הרישום כליל ממאגרי המידע המשטרתיים, ומחזירה את המצב לקדמותו ללא כל כתם משפטי על שמו הטוב של האדם.
הצעדים הנכונים להתנהלות מרגע קבלת תנאי השחרור
השעות הראשונות אחרי היציאה מתחנת המשטרה מכריעות את המשך הפרשה יותר מכל שלב אחר, ולכן קודם כול קראו בעיון את טופס הערובה. ודאו שאתם יודעים באיזה תאריך פגים תנאי ההרחקה, לאילו כתובות אסור להתקרב ועם מי חל איסור מוחלט לדבר.
חשוד ששומר בקפדנות על הראיות זוכה ביתרון טקטי משמעותי, ולכן גבו מיד את כל היסטוריית השיחות וההודעות בוואטסאפ ואת המיילים והתמונות מהטלפון הנייד לענן או לכונן חיצוני מאובטח. אם יש עדים שראו את האירוע שבגינו נחקרתם, רשמו את פרטי ההתקשרות שלהם ואת תמצית מה שראו, אבל אל תפנו אליהם בשום אופן כדי לתאם גרסאות או להפעיל עליהם לחץ.
במקרים רבים שבהם מדובר במעצר של אדם נורמטיבי, ליווי מקצועי במסגרת ייצוג בהליכי מעצר מאפשר לבלום את ההליך הפלילי עוד בראשיתו. עורך דין פלילי שמגיע לתחנה בזמן אמת בוחן האם נפלו פגמים מהותיים בהחלטת הקצין הממונה, האם נשמרה זכות ההיוועצות, והאם החשוד אכן הבין את המשמעות המשפטית של התנאים שעליהם חתם תחת לחץ החקירה.
וגם אם חתמתם על התנאים מתוך רצון עז להשתחרר מהמעצר ולחזור לחופשי, זכרו כי החתימה אינה סוף פסוק. עורך דין שמכיר את התנהלות הרשויות והפרקליטות יכול להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט, להציג את התמונה העובדתית המלאה ולדרוש להסיר את המגבלות שפוגעות בחייכם ללא כל הצדקה עניינית.
קחו נשימה עמוקה, אל תעשו שום צעד אימפולסיבי שיסבך אתכם בהפרת הוראה חוקית, והתמקדו בבניית קו הגנה מסודר ומאורגן. שמרו עותק פיזי של טופס השחרור בארנק או ברכב, הימנעו מכל שיח ברשתות החברתיות על החקירה, ופנו מחר בבוקר לקבלת ייעוץ משפטי שיחזיר לכם את השליטה המלאה על החיים ועל עתידכם.
שאלות נפוצות
צו הרחקה משטרתי הוא תנאי שחרור מנהלי מוגבל בזמן, ולא גזירה בלתי הפיכה. הבנת ההבדל בינו לבין צווים שיפוטיים, הימנעות מכל מגע עם המתלונן ועם הכתובת האסורה, ושמירה על הראיות שלכם – אלה הצעדים שמגנים עליכם בשבועות הקריטיים שאחרי השחרור. קיימים גם מסלולים משפטיים מוגדרים לקיצור או לביטול הצו, וניהול נכון שלהם משפיע גם על הרישום המשטרתי ועל המשך התיק. מכיוון שכל מקרה תלוי בנסיבותיו המדויקות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה בהקדם.
אנחנו נלחמים עבורכם בכל שלב, מהחקירה ועד הערעור, בליווי אישי, מסור ודיסקרטי. אם קיבלתם תנאי הרחקה או זומנתם לחקירה, נשמח לייעץ לכם ולבחון יחד אתכם את הצעדים הנכונים למצבכם.
על המשרד
משרד עו”ד תומר אשש ושות’ הוא משרד בוטיק של עורך דין פלילי בחיפה המשלב זרוע פלילית חזקה עם זרוע אזרחית-מסחרית תחת קורת גג אחת. עם ניסיון של כ-20 שנה בניהול תיקים מורכבים בכל הערכאות, המשרד מספק מעטפת ליווי אישית, מקצועית ודיסקרטית – מהשלב הראשון ועד לסיום ההליך – מתוך מחויבות למיצוי מלוא זכויותיו של הלקוח.

עו”ד תומר אשש
מומחה בדין הפלילי
עו”ד תומר אשש, בוגר תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה, מתמחה בייצוג בתיקים פליליים מורכבים בכל הערכאות – עבירות מין, אלימות, רכוש, מרמה, צווארון לבן, סמים, מעצרים וערעורים. חבר לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה לעניינים פליליים בלשכה בחיפה, המלווה כל לקוח באופן אישי, מסור ודיסקרטי.

עו”ד מאיר קרסניקר
מומחה בדין האזרחי-מסחרי
עו”ד מאיר קרסניקר, בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) מאוניברסיטת תל אביב, מתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית, אדריכלות חוזים ומנגנונים מסחריים, רישוי עסקים, גבייה והוצאה לפועל, וניהול הליכים אזרחיים בעלי זיקה פלילית. מספק מעטפת משפטית הוליסטית (One-Stop-Shop) לעסקים ולפרטיים, בשילוב אסרטיביות, חשיבה אסטרטגית ושירות אישי.

