זימון לחקירה במשטרה: מה עושים ואיך להתכונן

זימון לחקירה במשטרה – מה חשוב לדעת לפני שמתייצבים

קיבלתם הודעה טלפונית או מכתב שמבקש מכם להתייצב בתחנת משטרה, והלב מתחיל לפעום מהר. זה רגע מלחיץ, אבל הוא לא סוף העולם ולא סימן לכך שנגזר דינכם. יש לכם זכויות ברורות שחשוב להכיר עוד לפני שנכנסים לחדר החקירה, ויש צעדים מעשיים ומדויקים שכדאי לעשות מהשנייה הראשונה.

המאמר הזה מסביר את המסגרת הכללית של זימון לחקירה במשטרה – מה המשמעות שלו, מהן הזכויות שלכם, ומהם הצעדים הנכונים והשגויים. הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי אישי, כי כל תיק שונה בנסיבותיו, אבל הוא ייתן לכם קרקע יציבה להבין היכן אתם עומדים.

קחו נשימה. עכשיו נעבור על הדברים לפי הסדר.

זמן קריאה: 7 דקות

תוכן עניינים

• קיבלתי זימון לחקירה במשטרה – מה עושים עכשיו?
• זימון לחקירה במשטרה אומר שאני חשוד?
• איך יודעים אם אני מוזמן כעד או כחשוד?
• האם חייבים להגיע לזימון לחקירה במשטרה?
• אפשר לדחות מועד חקירה, ואיך עושים את זה נכון?
• מה לעשות ולא לעשות ב-24 השעות שלפני החקירה?
• מה להביא לחקירה במשטרה?
• האם מותר להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה ולאורכה?
• האם עורך דין יכול להיות איתי בתוך חדר החקירה?
• מה זה “אזהרה” בתחילת חקירה ולמה זה משנה?
• האם כדאי לשמור על זכות השתיקה?
• מה לא להגיד בחקירה גם אם אני בטוח שאני חף מפשע?
• מה עושים אם החוקרים מפעילים לחץ או “תרגילי חקירה”?
• מה עושים אם מבקשים לפתוח את הטלפון או למסור סיסמה?
• מה ההבדל בין עיכוב, זימון ומעצר?
• מה זה עימות, ומה קורה אם חתמתי בטעות על הודעה?
• מה קורה אחרי החקירה – סגירת תיק ורישום?
• דגשים לפי סוג העבירה שבגינה זומנתם

קיבלתי זימון לחקירה במשטרה – מה עושים עכשיו?

הדבר הראשון שחשוב להפנים כשמקבלים זימון לחקירה במשטרה הוא שאין צורך בפאניקה, אבל כן יש צורך בהתנהלות מדויקת. הטעות הנפוצה ביותר היא להתחיל למסור גרסה כבר בטלפון, מתוך רצון “להבהיר את העניין מהר”. אל תעשו זאת. תשובות ספונטניות בטלפון עלולות להיתפס כחלק מהחקירה עצמה.

ברגע שקיבלתי זימון לחקירה, כדאי לרשום מיד את כל פרטי השיחה – שם החוקר, שם התחנה או היחידה, התאריך והשעה שנקבעו, והמטרה שנמסרה לכם. הזימון הוא לרוב הצעד הראשון בהליך שנוגע למשפט פלילי, ולכן חשוב להבין את הכללים לפני שמגיעים. משטרת ישראל מפרסמת מידע רשמי על התייצבות בתחנות, וניתן למצוא את הגורמים המוסמכים גם במדריך הרשויות הממשלתי. הצעד המומלץ ביותר הוא ליצור קשר עם עורך דין פלילי, כמו עו”ד תומר אשש, לפני שאתם מתייצבים – כדי שתגיעו מוכנים ולא מופתעים.

כשאדם תמים נכנס לאמצע חקירה | עו״ד תומר אשש

זימון לחקירה במשטרה אומר שאני חשוד?

לא בהכרח. אפשר להיות מוזמן לחקירה במעמד של עד, שנועד למסור מידע על אירוע שראה או שמע, ולא בהכרח כמי שחשוד בביצוע עבירה. אלא שכאן טמון גם הסיכון – המעמד עשוי להשתנות באמצע החקירה.

אדם שהגיע כעד יכול למצוא את עצמו, בתוך אותה שיחה, מקבל אזהרה והופך לחשוד. זה קורה, וזה בדיוק למה הבנת המסגרת שבה אתם נמצאים כל כך קריטית עוד לפני שנכנסים. זימון לחקירה שנשמע תמים בטלפון עשוי להסתיר תמונה מורכבת יותר. ככל שתבינו מראש מה הסטטוס שלכם ומה סוג העבירה שמדובר בה, כך תוכלו להיערך נכון יותר ולהגן על עצמכם.

איך יודעים אם אני מוזמן כעד או כחשוד?

הדרך הישירה ביותר היא פשוט לשאול. כשמתקשרים אליכם, זכותכם לברר במפורש מה המעמד שלכם, מהו סוג העבירה, והאם מדובר בחקירה באזהרה – כלומר חקירה שבה נאמר לכם מראש שדבריכם עשויים לשמש נגדכם. תשובה מתחמקת, ניסוח מרגיע במיוחד או דחיפות חריגה להגיע “כבר עכשיו” הם סימנים שכדאי לשים לב אליהם.

אף גורם אינו מחויב תמיד לפרט הכל בטלפון, אבל עצם השאלות שלכם עוזרות לכם לגבש תמונה. ככל שתקבלו יותר מידע, כך תדעו אם להגיע לבד או להתייעץ תחילה.

מה לשאול בשיחת הזימון כדי להבין את התמונה

כדאי לברר את שם החוקר ואת היחידה שממנה מתקשרים, מה הסטטוס שלכם בחקירה, מהו הנושא הכללי, האם קיים חשד לעבירה מסוימת, האם צפויה דרישה למסור טלפון או מכשירים, מה המשך הזמן המשוער של החקירה, והאם תוכלו להגיע לאחר שהתייעצתם עם עורך דין. השאלות האלה אינן “חשודות” – הן זכותכם הבסיסית.

האם חייבים להגיע לזימון לחקירה במשטרה?

ברוב המקרים התשובה היא כן. התעלמות מזימון לחקירה במשטרה עלולה להוביל לצעדים מחמירים יותר, כמו הבאה בכפייה או עיכוב, ולהציג אתכם באור שלילי עוד לפני שנאמרה מילה. הימנעות מהגעה כמעט לעולם אינה אסטרטגיה טובה.

עם זאת, אם יש לכם מניעה אמיתית להתייצב במועד שנקבע – מחלה, שהות בחו”ל, שירות מילואים – ניתן לבקש דחייה מסודרת ומתועדת. משטרת ישראל פועלת לפי נהלים רשמיים המסדירים את נושא ההתייצבות לחקירה, וקיים נוהל רשמי שמגדיר כיצד הדברים אמורים להתנהל. הכלל הפשוט הוא לא להיעלם ולא להתעלם, אלא לתאם באופן ברור.

אפשר לדחות מועד חקירה, ואיך עושים את זה נכון?

דחיית מועד היא לרוב אפשרית, בתנאי שהיא מוגשת כבקשה מנומקת ולא כניסיון “למרוח” את העניין. הדרך הנכונה היא לפנות לגורם החוקר, להסביר את סיבת הדחייה ולהציע מועד חלופי קרוב. כך אתם משדרים שיתוף פעולה ולא התחמקות.

מה שאסור לעשות הוא להשתמש בשיחת הדחייה כדי למסור גרסה טלפונית “כדי לחסוך זמן”. בקשת הדחייה נועדה לתאם מועד, לא להתחיל את החקירה. במקרים מסוימים ניתן גם להשתמש במערכת רשמית לתיאום מועדים של המשטרה. הזמן שאתם מרוויחים בדחייה מסודרת מאפשר לכם להתכונן נכון ולהתייעץ – וזה שווה הרבה.

מה לעשות ולא לעשות ב-24 השעות שלפני החקירה?

השעות שלפני החקירה חשובות לא פחות מהחקירה עצמה. יש דברים שאסור לעשות בהם. אל תדברו עם מעורבים אחרים, עם עדים או עם המתלונן. אל תמחקו הודעות, תמונות או קבצים. אל תנסו “לתאם גרסאות” עם אף אחד. כל אחת מהפעולות האלה עלולה להיתפס כשיבוש הליכי חקירה – עבירה בפני עצמה, שיכולה להזיק לכם הרבה יותר מהחשד המקורי.

מה שכן כדאי לעשות זו הכנה עניינית – לשחזר את העובדות בראש בצורה מסודרת, לבנות ציר זמן, ולאסוף בראש את המסמכים שעשויים להיות רלוונטיים. מה לעשות לפני חקירה נכון פירושו להגיע רגועים ומוכנים, לא מבולבלים.

צ’ק ליסט הכנה קצר

לפני החקירה שווה לעבור בראש על רשימת האירועים לפי תאריכים, על שמות המעורבים באירוע, על מסמכים או צילומים שעשויים להיות רלוונטיים, על הנקודות הרגישות שבהן אתם חוששים שהשיחה תיגע, ועל השאלות שאתם רוצים לשאול את עורך הדין שלכם עוד לפני שתיכנסו פנימה.

מה להביא לחקירה במשטרה?

הבסיס פשוט – תעודה מזהה ומכתב הזימון אם קיים אחד. עד כאן ברור. הבעיה מתחילה כשאנשים מגיעים עם ערימת מסמכים “כדי להוכיח שהם צודקים”, בלי לחשוב מה המשמעות הראייתית של כל מסמך.

מסמך שנראה לכם תמים לחלוטין עלול ליצור חיבור ראייתי שלא התכוונתם אליו, או לפתוח נושא שכלל לא היה על השולחן. לכן, לא כדאי להעמיס חומרים על החוקר בלי אסטרטגיה מוגדרת מראש. מה להביא, ומתי, ואם בכלל – זו החלטה שכדאי לקבל אחרי מחשבה מסודרת ולא באימפולסיביות של הרגע. במקרה של ספק, פחות זה יותר.

האם מותר להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה ולאורכה?

כן, וזו אחת הזכויות החשובות ביותר שיש לכם. לחשוד קיימת זכות להיוועץ בעורך דין לפני תחילת החקירה, וזכות זו אינה טכנית – היא לב ההגנה על עצמכם. עורך דין יעזור לכם להבין את החשיפה המשפטית, מה נכון לומר ומה לא, וכיצד להימנע מהפללה עצמית לא מודעת שנובעת מבלבול או לחץ.

ארגון זכויות אזרח פירט את היקף זכות ההיוועצות עם עורך דין בחקירה, כולל המשמעות שלה במצבי מעצר. אצלנו במשרד מלווים נחקרים בשלב הזה בדיוק, כשהעצות הנכונות שוות הכי הרבה – עוד לפני שנאמרה מילה מיותרת.

מה עושים אם לא נותנים זמן להתייעצות

אם החוקר ממהר אתכם ולא מאפשר להתייעץ, בקשו זאת במפורש. אמרו שאתם רוצים להיוועץ בעורך דין לפני שאתם עונים לשאלות מהותיות, והימנעו ממתן תשובות עד שהתייעצתם. חשוב לוודא שהבקשה נרשמת בפרוטוקול החקירה. זו זכות, ומימוש שלה אינו “התחמקות”.

האם עורך דין יכול להיות איתי בתוך חדר החקירה?

כאן חשוב לדייק, כי הרבה אנשים מדמיינים סרטים. ברוב המקרים עורך הדין אינו יושב בתוך חדר החקירה לכל אורכה כמו בסרטי משפט אמריקאיים. תפקידו מתמקד בייעוץ לפני החקירה, ובאפשרות להתייעצות בעצירות לפי הנסיבות ובמסגרת החוק.

אל תזלזלו בערך של ההכנה המוקדמת. חשוד שהגיע לחקירה במשטרה אחרי שיחה מסודרת עם עורך דין – שמבין את זכויותיו, יודע מהו החשד ומהם הגבולות – נמצא במצב שונה לחלוטין מחשוד שנכנס לחדר בלי מושג. הליווי אינו רק בחדר, הוא סביבו ולאורך כל הדרך.

מה זה “אזהרה” בתחילת חקירה ולמה זה משנה?

אזהרה היא הודעה שהחוקר מוסר לכם, שלפיה אינכם חייבים לומר דבר, וכי כל מה שתאמרו עלול לשמש כראיה נגדכם. במילים אחרות – האזהרה מסמנת שאתם נחקרים כחשודים, ולא כעדים. זה רגע מכריע בזימון לחקירה במשטרה, ולא תמיד שמים לב אליו בזמן אמת.

אם שיחה שהתחילה “רגילה” הופכת פתאום לחקירה תחת אזהרה, זה הסימן לעצור. הבינו מהו החשד המדויק, ושקלו לבקש הפסקה כדי להתייעץ לפני שאתם ממשיכים. קיים נוהל רשמי המסדיר את מסירת האזהרה בפתיחת חקירה, והכרת המשמעות שלה יכולה לשנות את כל אופן ההתנהלות שלכם.

האם כדאי לשמור על זכות השתיקה?

אין תשובה גורפת, וזו הנקודה שרבים מפספסים. זכות השתיקה היא זכות, לא הודאה – אבל השימוש בה הוא החלטה טקטית שתלויה בחומר הראיות, בסוג החשד ובסיכון. לפעמים שתיקה מלאה היא המהלך הנכון, ולפעמים היא דווקא עלולה לפעול לרעתכם.

הטעות הנפוצה היא לדבר מתוך לחץ ולייצר סתירות שאין להן צורך. מנגד, שתיקה גורפת ללא תכנון גם היא אינה תמיד חכמה. בדיוק בגלל זה ההחלטה הזו צריכה להתקבל בעצה עם עורך דין שמכיר את התמונה, ולא בהתאם לתחושת בטן ברגע הלחץ.

שתיקה מלאה מול מענה חלקי – מה ההבדל?

קיים הבדל מהותי בין שתיקה מלאה, שבה אינכם עונים על אף שאלה, לבין מענה נקודתי לשאלות טכניות בלבד, לבין מסירת גרסה קצרה ומדויקת. כל אחת מהאפשרויות מתאימה למצב שונה, ומה שנכון בתיק אחד עלול להזיק בתיק אחר. זו בדיוק ההחלטה שדורשת ליווי מקצועי.

מה לא להגיד בחקירה גם אם אני בטוח שאני חף מפשע?

אחד המיתוסים המסוכנים ביותר הוא ש”אם אני חף מפשע, אין לי מה לחשוש”. בפועל, דווקא אנשים תמימים נכשלים בחקירה במשטרה כשהם מנסים “לעזור”. אל תנחשו, אל תשלימו חורים בזיכרון בהשערות, ואל תגזימו כדי להישמע משכנעים.

היזהרו במיוחד ממשפטים כמו “אולי”, “יכול להיות”, “לא זוכר אבל נראה לי”. ניסוחים כאלה יוצרים אי-דיוקים שיכולים להתפרש נגדכם בהמשך. אם אינכם זוכרים דבר, עדיף לומר בפשטות “אני לא זוכר כרגע” מאשר להמציא גרסה. וכשהחוקר מציע ניסוח מסוים – אל תאמצו אותו אוטומטית אם הוא אינו מדויק. המילים שלכם צריכות להיות שלכם.

מה עושים אם החוקרים מפעילים לחץ או “תרגילי חקירה”?

לחץ בחקירה הוא לא תמיד אקראי. לעיתים הוא נועד לגרום לכם “לתקן” את עצמכם, לייצר סתירות, או לדבר יותר מדי כדי להרגיע את המתח. ההמלצה הבסיסית היא להישאר ענייניים ורגועים ככל האפשר, ולא להיסחף לעימות רגשי או לצעקות.

מותר לכם לבקש הפסקה, מים או שירותים לפי הצורך. אינכם חייבים לשבת שעות בלי הפוגה. אם ההתנהלות חורגת מהמותר, ניתן להגיש פנייה דרך ערוץ התלונות הרשמי של המשטרה. עצם ההבנה שהלחץ הוא לעיתים חלק מהטכניקה עוזר לכם לא ליפול בו.

סימנים שאתם חייבים לעצור ולהתייעץ

אם החוקר מציג לפתע “ראיות” מפתיעות, אם הסטטוס שלכם משתנה לחשוד, אם דורשים מכם למסור סיסמאות או את הטלפון, אם מציעים לכם “לסגור עניין מהר” בתמורה להודאה, או אם עולה איום מרומז במעצר – אלה הרגעים שבהם עליכם לעצור, לבקש הפסקה ולהתייעץ. אל תמשיכו כאילו כלום.

מה עושים אם מבקשים לפתוח את הטלפון או למסור סיסמה?

נושא הטלפון והתכנים הדיגיטליים הפך לאחד הרגישים ביותר בזימון לחקירה במשטרה. בטלפון שלכם יש הודעות, תמונות, מיקומים והיסטוריה שלמה – ומסירת גישה אליו עלולה לחשוף הרבה יותר ממה שהתכוונתם. לכן, לפני שאתם מוסרים סיסמה מתוך לחץ, חשוב להבין מהי הסמכות שעל בסיסה הדרישה נשענת ומהי מידת החשיפה.

לגבי הקלטה עצמאית של החקירה – זהו נושא רגיש שאין לפעול בו על סמך הנחות. הכלל הבטוח בכל מצב לא ברור הוא לבקש הפסקה ולהתייעץ עם עורך דין לפני שאתם מקבלים החלטה בלתי הפיכה. מסירה שנעשתה בלחץ הרגע קשה מאוד לתקן בדיעבד.

מה ההבדל בין עיכוב, זימון ומעצר?

שלושת המונחים האלה מבלבלים רבים, וההבדל ביניהם משמעותי. זימון לחקירה הוא בקשה להתייצב במועד מתואם – אתם מגיעים בעצמכם. עיכוב הוא הגבלת חירות קצרה במקום או בתחנה לצורך בירור, למשך זמן מוגבל בחוק. מעצר הוא שלילת חירות ממשית, שדורשת עילה ולעיתים אישור של בית משפט.

משך החקירה עצמו משתנה לפי הנסיבות ולפי סוג העבירה – יש חקירות שנמשכות שעה, ויש שנמשכות זמן רב. המסגרת החוקית מעוגנת בחקיקה של הכנסת בנושא סמכויות אכיפה, שמאזנת בין צורכי החקירה לזכויות הפרט. כאשר המצב עולה לכדי עיכוב או מעצר, נדרש ייצוג בהליכי מעצר מקצועי כדי להגן על הזכויות בזמן אמת.

מה זה עימות, ומה קורה אם חתמתי בטעות על הודעה?

עימות הוא מפגש מבוקר בין נחקר לבין עד, מתלונן או חשוד אחר, בפיקוח החוקר, שנועד לבחון גרסאות סותרות. זהו מצב טעון שדורש קור רוח, כי הלחץ הרגשי בו גבוה במיוחד.

אם במהלך החקירה במשטרה נאמר דבר שאינו מדויק, אל תנסו “לתקן” אותו תוך כדי לחץ ובבהילות. בקשו להבהיר או לתקן באופן מסודר ובזמן הנכון. לגבי חתימה על הודעה – קראו אותה היטב לפני שאתם חותמים. ההודעה החתומה היא מסמך שמשקף את גרסתכם, ואם נפלה בה טעות, יש לפעול לתיקון באופן מסודר, רצוי בליווי גורם מקצועי ולא לבד. חתימה אינה פורמליות, היא אישור לתוכן.

מה קורה אחרי החקירה – סגירת תיק ורישום?

בסיום החקירה, ברוב המקרים אתם חוזרים לביתכם. מכאן ההליך יכול להתפתח לכמה כיוונים – החומר עשוי לעבור לתביעה לבחינת הגשת כתב אישום, או שהתיק ייסגר. משך הזמן עד להחלטה משתנה מאוד, בהתאם לעומס ולמורכבות התיק, ולעיתים דורש סבלנות.

שאלה שמטרידה רבים היא האם עצם החקירה מופיעה ברישום פלילי או בתעודת יושר. חשוב להבחין – יש הבדל בין חקירה, בין תיק פתוח, ובין הרשעה. לא כל אחד מהם מופיע באותו אופן. ניתן לעקוב אחר סטטוס הליכים משפטיים דרך האזור האישי של הרשות השופטת, ובמקרים מסוימים ניתן להגיש ערר באמצעות טופס רשמי של משרד המשפטים.

סוגי סגירת תיק – מה ההבדל?

תיק שנסגר “מחוסר אשמה” הוא הסגירה המשמעותית ביותר לטובתכם, וקובעת שלא הייתה אשמה. סגירה “מחוסר ראיות” קובעת שלא נאספו די ראיות, אך אינה קביעה חיובית לגבי חפותכם. סגירה “מחוסר עניין לציבור” נעשית כאשר אין אינטרס ציבורי בהמשך ההליך. המשמעות המעשית של כל אחת מהן שונה, גם לגבי הרישום שנשאר, ולכן לעיתים כדאי לפעול לשינוי עילת הסגירה.

דגשים לפי סוג העבירה שבגינה זומנתם

כל סוג עבירה מביא איתו רגישויות שונות, ולכן הכנה גנרית פשוט לא מספיקה. זימון לחקירה בגין עבירה אחת דורש התנהלות שונה לחלוטין מזימון בגין עבירה אחרת. הנה כמה דגשים מרכזיים.

אלימות במשפחה

כאשר הזימון קשור לתלונה במשפחה, מדובר בתחום רגיש של עבירות אלימות במשפחה שדורש התנהלות מדויקת מהרגע הראשון. הדינמיקה המשפחתית טעונה, וכל מילה שנאמרת בחקירה עלולה להשפיע לא רק על התיק הפלילי אלא גם על הליכים משפחתיים מקבילים. זהירות מיוחדת נדרשת כאן יותר מבכל מקום.

עבירות מין

בתיקי עבירות מין החשיפה גבוהה במיוחד, גם ברמה המשפטית וגם ברמה התדמיתית. ייעוץ מוקדם קריטי, וזהירות מוגברת בכל פרט אישי ורגיש שנמסר היא חיונית. גם צו איסור פרסום, שמגן על שמכם הטוב, הוא נושא שכדאי לשקול בשלב מוקדם.

עבירות סמים

בעבירות סמים עולות שאלות של תפיסת חומר, כמויות, וההבחנה בין שימוש עצמי לסחר. הדיוק בפרטים כאן קריטי, כי כל אי-בהירות עלולה להעצים את חומרת החשד. אל תמסרו הערכות מספריות מהזיכרון בלי לחשוב.

עבירות מחשב, הודעות ו-וואטסאפ

בעבירות שקשורות לתכנים דיגיטליים, מסירת גישה למכשירים ולהתכתבויות היא הנקודה הרגישה ביותר. הבנה מוקדמת של מידת החשיפה, לפני שמוסרים דבר, יכולה לשנות את כל התמונה. בכל אחד מהמקרים האלה הכלל הבסיסי דומה – לא למסור גרסה לפני הבנה מלאה של המצב.

זימון לחקירה אינו סוף העולם, אבל הוא דורש התנהלות זהירה ומדויקת כבר מהרגע הראשון. השילוב במשרדנו בין זרוע פלילית לזרוע אזרחית-מסחרית תחת קורת גג אחת מאפשר מענה שלם גם לתיקים בעלי זיקה כפולה, מתוך ליווי אישי, מסור ודיסקרטי. אם קיבלתם זימון, הצעד הנכון הוא לפנות לייעוץ פרטני לפני שאתם מתייצבים. עו”ד תומר אשש והצוות שלנו מלווים נחקרים בהכנה לחקירות ובייצוג בהליכים אלה – מהחקירה ועד הערעור.

שאלות נפוצות

קיבלתי טלפון מהמשטרה לגבי חקירה, האם אני חייב לענות באותו רגע?

מותר לכם לבקש לחזור בשיחה מאוחרת יותר כדי לברר פרטים ולהתארגן. אין חובה למסור תשובות עניינית באותה שיחה. חשוב לרשום את פרטי הפנייה ולתאם מועד מסודר להתייצבות.

האם עדיף להגיע לחקירה עם עורך דין או בלעדיו?

אין חובה להגיע עם עורך דין, אבל מומלץ מאוד להתייעץ לפני החקירה, גם אם עורך הדין אינו נכנס איתכם פיזית לחדר לכל אורכה. הכנה מוקדמת עם עורך דין משנה משמעותית את האופן שבו אתם מתמודדים עם השאלות.

אם שתקתי בחקירה, האם זה נחשב נגדי?

זכות השתיקה היא זכות מוכרת בחוק, והשימוש בה כשלעצמו אינו הודאה באשמה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם יש להחלטה זו השלכות שכדאי לשקול מראש עם עורך דין המכיר את פרטי התיק, ולא להחליט על כך באופן ספונטני בזמן החקירה.

מה קורה אם החקירה מסתיימת ואני לא יודע מה הסטטוס שלי?

לאחר סיום החקירה ניתן, במקרים רבים, לברר את מצב התיק דרך גורמים מוסמכים או באמצעות עורך דין המלווה אתכם. משך הזמן עד קבלת החלטה בתיק משתנה, ולכן חשוב לעקוב באופן מסודר ולא להניח הנחות.

זימון לחקירה במשטרה הוא רגע מלחיץ, אבל הוא ניתן לניהול נכון כאשר מכירים את הזכויות, שואלים את השאלות הנכונות ונמנעים ממסירת גרסה בטלפון או תחת לחץ. הבנת ההבדל בין עד לחשוד, מימוש הזכות להיוועצות, והחלטה מושכלת לגבי מה למסור ומה לא, הם הצעדים המרכזיים שיכולים לשנות את מהלך התיק כולו. אם קיבלתם זימון לחקירה, אנחנו כאן כדי ללוות אתכם מהצעד הראשון.

על המשרד

משרד עו”ד תומר אשש ושות’ הוא משרד בוטיק המשלב זרוע פלילית חזקה עם זרוע אזרחית-מסחרית תחת קורת גג אחת. עם ניסיון של כ-20 שנה בניהול תיקים מורכבים בכל הערכאות, המשרד מספק מעטפת ליווי אישית, מקצועית ודיסקרטית – מהשלב הראשון ועד לסיום ההליך – מתוך מחויבות למיצוי מלוא זכויותיו של הלקוח.