מדריך מקיף על עתירת אסיר ושיפור תנאי כליאה

עתירת אסיר – שאלות ותשובות

הטלפון מבית הסוהר מגיע בדרך כלל בשעה לא צפויה. בן משפחה מספר שהעבירו אותו לאגף אחר, שמנעו ממנו ביקור, שהוא לא מקבל טיפול רפואי או שהוא עומד לפני ועדת שחרורים ואיש לא באמת מסביר לו מה קורה. המשפחה בחוץ מרגישה חסרת אונים, והאסיר בפנים מרגיש שאין לו על מי לסמוך. בדיוק בשביל המצבים האלה קיים כלי משפטי שנקרא עתירת אסיר, ובמאמר הזה נענה על השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו שומעים בחדר הייעוץ.

המאמר מסביר את המסגרת הכללית ואינו תחליף לייעוץ משפטי אישי, אבל הוא ייתן לכם תמונה ברורה של הזכויות ושל הדרך שבה ניתן להגן עליהן, גם מבפנים.

זמן קריאה: 4 דקות

תוכן עניינים

• מה זו בכלל עתירת אסיר?
• באיל מקרים מגישים עתירת אסיר?
• מי רשאי להגיש ובאיזה בית משפט?
• מה ההבדל בין עתירת אסיר לערעור פלילי?
• מה כותבים בעתירה ומה מצרפים אליה?
• ומה בנוגע לוועדת שחרורים?
• כמה זמן לוקח ומה עושים אם אין יכולת כלכלית?
• מתי עתירת אסיר דווקא לא מתאימה?
• איך בוחרים ייצוג ומה אנחנו מציעים?

מה זו בכלל עתירת אסיר?

עתירת אסיר היא הליך משפטי שבו אסיר או עצור פונה לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד החלטה או פעולה של רשות הכליאה. ברוב המקרים מדובר בהחלטות של שירות בתי הסוהר (שב”ס), אבל ההליך יכול להיות מופנה גם נגד גורמים אחרים שיש להם סמכות לגבי האסיר. הרעיון המרכזי פשוט. גם מי שנמצא מאחורי סורג ובריח נשאר אזרח, עם זכויות שהמדינה חייבת לכבד. הכליאה שוללת את חירות התנועה, לא את שאר הזכויות.

העתירה מתבססת על המשפט המנהלי הכללי, ובמיוחד על עילות של חוקיות, סבירות, מידתיות והליך הוגן. אם שב”ס החליט החלטה שרירותית, לא שקל שיקולים רלוונטיים, או הפרה נוהל מחייב משלו – בית המשפט יכול לבטל אותה או להורות לשב”ס להחליט מחדש. ההליך מוסדר בין היתר בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש”ס-2000, שקובע את מסגרת הדיון המנהלי בישראל.

חשוב להבין שעתירת אסיר אינה ערעור פלילי. היא לא עוסקת באשמה או בחומרת העונש, אלא באופן שבו מתנהלים מול האסיר אחרי שנגזר דינו או במהלך מעצרו. שני ההליכים חיים בעולמות משפטיים שונים, וגם בתי הדין שונים.

באיל מקרים מגישים עתירת אסיר?

התשובה הקצרה היא שכל החלטה של רשות הכליאה שפוגעת בזכויות האסיר או בתנאי מאסרו יכולה להיות נושא לעתירה. התשובה המעשית רחבה יותר, והנושאים הבאים הם הנפוצים ביותר.

בתי המשפט דנו לאורך השנים במגוון רחב של מקרים כאלה. למשל, בפסק דין עת”א 50816-03-15 נדונו סוגיות של הפרדה, ביקורים ושיחות טלפון, כולל האיזון שבית המשפט עורך בין טובת האסיר וזכויותיו לבין צרכי הסדר והביטחון במתקן. זה בדיוק סוג האיזון שעתירה טובה יודעת להציג לבית המשפט בצורה משכנעת.

יש גם תחום שלם של עתירות שקשורות לשחרור. אסיר שמרצה את עונשו יכול לפנות לוועדת שחרורים לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס”א-2001, וכאשר הוועדה דוחה את הבקשה או מתנה את השחרור בתנאים בלתי סבירים, ניתן לעתור נגד ההחלטה. גם החלטות של גורמים אחרים בתחום השחרור המוקדם יכולות להיבחן על ידי בית המשפט.

מי רשאי להגיש ובאיזה בית משפט?

את העתירה מגיש האסיר עצמו או עורך דין הפועל מטעמו. במקרים מסוימים יכולה גם המשפחה לסייע בהגשה באמצעות ייצוג משפטי, במיוחד כשהאסיר מתקשה לתקשר עם העולם שבחוץ. הכלל הוא שמי שנפגע מההחלטה הוא שעותר.

לגבי הסמכות המקומית, העתירה מוגשת לבית המשפט לעניינים מינהליים במחוז שבו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר. זה נשמע טכני, אבל זו נקודה שגורמת לא מעט טעויות. פסק הדין ברע”ב 5895/14 עסק בדיוק בשאלה הזו, והבהיר את כלל הסמכות לפי מקום הכליאה. עתירה שהוגשה לבית משפט במקום הלא נכון עלולה להימחק או להידחות, ולגרום לאובדן זמן יקר. אם האסיר הועבר בין מתקנים, צריך לבדוק את המקום הנכון בזמן ההגשה.

מה ההבדל בין עתירת אסיר לערעור פלילי?

משפחות רבות מתבלבלות בין ההליכים, וזה מובן לגמרי, כי שניהם נוגעים לאותו אדם ולאותו תיק. ההבדל הוא בשאלה שכל הליך שואל. ערעור פלילי שואל אם ההרשעה או העונש עצמם צודקים, והוא נדון בבית המשפט העליון או בערכאת הערעור. עתירת אסיר שואל אם הרשויות מתנהלות כלפי האסיר באופן חוקי וסביר, אחרי שההליך הפלילי הסתיים או במקביל לו.

לפעמים שני ההליכים רצים זה לצד זה, ולפעמים סוגיית תנאי הכליאה משפיעה בפועל גם על ההליך הפלילי. אצלנו במשרד תומר אשש ושות’ אנחנו מלווים לקוחות משלב החקירה ועד הערעור, וגם אחריו, כי המאבק על זכויות של אדם שנכלא לא מסתיים בקריאת גזר הדין. אפשר לקרוא עוד על ערעור פלילי ועל ההבדלים בין ההליכים בעמוד הייעודי שלנו.

מה כותבים בעתירה ומה מצרפים אליה?

עתירה טובה היא עתירה ממוקדת. בית המשפט לא צריך סיפור חיים אלא תשתית עובדתית מסודרת שממנה עולה עילה משפטית ברורה. על העתירה לכלול תיאור מדויק של ההחלטה המבוקשת לבטל או של המחדל של הרשות, את התאריכים והנסיבות, את הפניות שהוגשו לרשות לפני כן, ואת הסעד המדויק שהאסיר מבקש. מצרפים תצהיר, כל מסמך רלוונטי של שב”ס, רישומים רפואיים אם מדובר בטיפול רפואי, ואישורים על פניות קודמות.

שלב הפנייה המוקדמת לרשות קריטי. בית המשפט מצפה שהאסיר יפנה קודם לגורם המוסמך בשב”ס ויתן לו הזדמנות לתקן את ההחלטה, אלא אם מדובר במקרה דחוף שאינו סובל דיחוי. עתירה שמוגשת בלי פנייה מוקדמת עלולה להידחות על הסף. במקרים דחופים, כמו מניעת טיפול רפואי חיוני, ניתן לבקש צו ביניים שמחייב את הרשות לפעול עד להכרעה בעתירה עצמה.

הנוהל הפנימי של שב”ס מסדיר גם נושאים כמו ביקורים, ולפעמים ההסתמכות על הנוהל עצמו, מול ההחלטה הקונקרטית, היא הלב של העתירה. ניתן לעיין במסמך הרשמי על סדרי ביקור אצל אסירים ולהבין מה הרשות חייבת לעצמה, כי סטייה מהנוהל של הרשות עצמה מהווה עילה מוצקה.

ומה בנוגע לוועדת שחרורים?

וועדת שחרורים היא הגוף שמוסמך להחליט על שחרור מוקדם של אסיר שמרצה עונש מאסר. הוועדה דנה בבקשות לשחרור על-תנאי ובתנאים שיוטלו על האסיר לאחר השחרור. השיקולים שלה כוללים בין היתר את מסוכנות האסיר, התנהגותו במהלך המאסר, תהליך השיקום שעבר, חוות דעת של גורמי הטיפול בכלא ומסמכי התנגדות של גורמי אכיפה. אסיר שסירבה בקשתו לשחרור על-תנאי רשאי בדרך כלל לעתור נגד ההחלטה, וזהו אחד השימושים המרכזיים בהליך של עתירת אסיר.

כאן חשוב לומר משהו שקצת מפתיע משפחות. ההכנה לוועדת שחרורים מתחילה חודשים רבים לפני הדיון עצמו. הצטברות של חוות דעת חיוביות, תוכנית שיקום ריאלית, מקום מגורים מוסדר ותעסוקה מיועדת הם חומרי הגלם שמהם נבנית בקשה ראויה. אסיר שמגיע לוועדה בלי תשתית כזו מקבל בדרך כלל דחייה, ואז מתחיל מירוץ אחורה של עתירות ובקשות חוזרות. ליווי משפטי נכון מתחיל הרבה לפני המועד הפורמלי.

גם כאן קיימת אפשרות לבחון את החלטת הוועדה בבית המשפט, אבל בית המשפט לא מחליף את שיקול דעתה של הוועדה. הוא בודק אם ההחלטה נעשתה בהליך תקין, אם נשקלו השיקולים הרלוונטיים, ואם לא נפלה בה טעות משפטית מהותית. נוסח החוק המלא זמין בחוק שחרור על-תנאי ממאסר בוויקיטקסט, למי שרוצה להעמיק בעצמו.

כמה זמן לוקח ומה עושים אם אין יכולת כלכלית?

הזמן תלוי בדחיפות. עתירה דחופה, כמו מניעת טיפול רפואי או סכנה ממשית לשלום האסיר, יכולה להידון בתוך ימים ספורים ואף מהר יותר במקרים קיצוניים, במיוחד כשמוגשת בקשה לצו ביניים. עתירה רגילה בנושא תנאי כליאה או ביקורים עשויה לקחת זמן רב יותר, ולכן המיקוד וההכנה נכונה מראש חוסכים הרבה. ככל שהעתירה מדויקת ומגובה במסמכים, כך גדל הסיכוי שהרשות תתקן את ההחלטה עוד לפני הדיון, מה שקורה לא מעט.

לגבי עלות, הגשת עתירה כרוכה באגרה ובשכר טרחה אם האסיר מיוצג על ידי עורך דין. אסיר שאין ביכולתו לשלם יכול לבקש פטור מאגרה בשל מחוסר יכולת כלכלית, בצירוף תצהיר ואישורים רלוונטיים. אפשר לפנות לבקשת פטור מתשלום אגרה באתר הרשות השופטת ולבדוק את התנאים והמסמכים הנדרשים. מעבר לזה, מומלץ לבדוק זכאות לסיוע משפטי מהסניגוריה הציבורית או מגופים המסייעים לאסירים, בהתאם לנסיבות.

מתי עתירת אסיר דווקא לא מתאימה?

לא כל בעיה של אסיר נפתרת בעתירה, וחשוב לומר זאת בכנות. אם ההחלטה שפוגעת באסיר התקבלה בהליך פלילי, כמו החלטת שופט על מעצר עד תום ההליכים, אז הכלי הנכון הוא ערעור או בקשה לעיון חוזר באותו ערוץ, ולא עתירה מנהלית. עתירה מנהלית נועדה להתמודד עם החלטות של רשות מנהלית, והגשתה במקום הליך אחר פוגעת בסיכויי האסיר ומבזבזת זמן.

באותו אופן, לא כל אי נוחות מצדיקה עתירה. בתי המשפט מכבדים את המרחב המקצועי שניתן לשב”ס לנהל את בתי הסוהר, ולא כל החלטה תקינה תבוטל רק בגלל שהאסיר אינו מרוצה ממנה. יש גם מקרים שבהם מקור המניעה אינו בכלל החלטה של שב”ס. פסק דין כמו צאלח נ’ משטרת ישראל ושב”ס ממחיש מצב שבו מקור המניעה לא נבע מהחלטת הרשות שנתבעה, ולכן הטענה לא התאימה למסגרת של עתירת אסיר כנגד אותה רשות. הבחנה משפטית דקה כזו היא בדיוק הסיבה שבגללה כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים כל דבר.

איך בוחרים ייצוג ומה אנחנו מציעים?

ייצוג של אסיר דורש מעורבות שהולכת הרבה מעבר לניירת. עורך הדין צריך לשמור על קשר שוטף עם האסיר, להכיר את הנהלים הפנימיים של שב”ס, לדעת מתי לפנות לגורם הנכון ומתי לפנות ישר לבית המשפט, ולהכין את האסיר לדיונים בפני ועדות. זה תחום שבו ניסיון מעשי עושה את ההבדל בין עתירה שנדחית לכזו שמשנה מציאות של אדם.

במשרד תומר אשש ושות’ אנחנו מייצגים עצורים ואסירים בהליכים מול שב”ס, בעתירות אסיר, בהליכי מעצר ובוועדות שחרורים, בליווי אישי ודיסקרטי מהשלבים הראשונים ועד תום ההליך. אפשר לקרוא עוד על ייצוג אסירים ועתירות אסיר ועל ייצוג בהליכי מעצר בעמודים הייעודיים שלנו. השילוב בין הזרוע הפלילית לזרוע האזרחית-מסחרית באותו משרד מאפשר לנו לראות את התמונה המלאה, כי לא פעם לכליאה יש השלכות אזרחיות וכלכליות שמחכות לאדם בחוץ.

אם אתם או בן משפחה שלכם נמצאים במצב שבו זכויות של אסיר נפגעות, או שדיון בוועדת שחרורים מתקרב, אל תמתינו שהמצב יסתדר לבד. פנייה מוקדמת לעורך דין חוסכת חודשים של סבל מיותר, ולפעמים גם את ההבדל בין שחרור בזמן לעוד שנה מאחורי סורגים. אנחנו כאן כדי לבחון את המצב, להסביר בגובה העיניים מה אפשרי ומה לא, ולהילחם על כל זכות.

דברו איתנו על המצב שלכם

שאלות נפוצות

האם בן משפחה יכול להגיש עתירת אסיר בשם האסיר?

את העתירה מגיש האסיר עצמו או עורך דין הפועל מטעמו. המשפחה יכולה לסייע משמעותית בהתארגנות ובפנייה לייצוג משפטי, במיוחד כשהאסיר מתקשה לתקשר עם העולם שבחוץ, אבל ההליך עצמו מתנהל בשמו של מי שנפגע מההחלטה.

כמה זמן לוקח לקבל החלטה בעתירת אסיר?

עתירה דחופה, כמו מניעת טיפול רפואי חיוני, יכולה להידון בתוך ימים ספורים ואף מהר יותר כשמוגשת בקשה לצו ביניים. עתירה רגילה בנושא תנאי כליאה או ביקורים עשויה לקחת זמן רב יותר, ולכן מיקוד והכנה נכונה מראש חוסכים זמן יקר.

מה קורה אם העתירה הוגשה לבית משפט במחוז הלא נכון?

הסמכות המקומית נקבעת לפי מקום הכליאה של האסיר. עתירה שהוגשה למחוז הלא נכון עלולה להימחק או להידחות, ולכן אם האסיר הועבר בין מתקנים חשוב לבדוק את המקום הנכון בזמן ההגשה, בדיוק בשביל זה שווה להיוועץ בעורך דין לפני ההגשה.

האם עתירת אסיר יכולה להחליף ערעור פלילי?

לא. עתירת אסיר בודקת את חוקיותן וסבירותן של החלטות רשויות הכליאה, ואילו ערעור פלילי עוסק בהרשעה ובחומרת העונש. הגשת עתירה מנהלית במקום הליך פלילי פוגעת בסיכויי האסיר ומבזבזת זמן יקר.

מה עושים אם אין יכולת כלכלית להגיש עתירה?

אסיר שאין ביכולתו לשלם יכול לבקש פטור מאגרה בשל מחוסר יכולת כלכלית, בצירוף תצהיר ואישורים רלוונטיים. מעבר לכך מומלץ לבדוק זכאות לסיוע משפטי מהסניגוריה הציבורית או מגופים המסייעים לאסירים, בהתאם לנסיבות.

על המשרד

משרד עו”ד תומר אשש ושות’ הוא משרד בוטיק של עורך דין פלילי בחיפה המשלב זרוע פלילית חזקה עם זרוע אזרחית-מסחרית תחת קורת גג אחת. עם ניסיון של כ-20 שנה בניהול תיקים מורכבים בכל הערכאות, המשרד מספק מעטפת ליווי אישית, מקצועית ודיסקרטית – מהשלב הראשון ועד לסיום ההליך – מתוך מחויבות למיצוי מלוא זכויותיו של הלקוח.

עתירת אסיר היא כלי משפטי ממשי להגנה על זכויות של אסיר או עצור מול רשויות הכליאה, בין אם מדובר בתנאי כליאה, ביקורים, טיפול רפואי או החלטות ועדת שחרורים. ההצלחה בהליך תלויה במיקוד, בפנייה מוקדמת לרשות, בהגשה במחוז הנכון ובתשתית מסמכים מסודרת. אם אתם או בן משפחה שלכם נמצאים במצב כזה, אנחנו כאן כדי לבחון את המצב ולנווט את הדרך, בליווי אישי ודיסקרטי מהשלב הראשון ועד תום ההליך.

התקשרו אלינו