בעולם המודרני, שבו המוניטין הוא נכס יקר ערך, פגיעה בשם הטוב עלולה לגרום נזקים כבדים, הן במישור האישי והן במישור המקצועי או העסקי. חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של האדם, וקובע כי פרסום דברים העלולים להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במקצועו או בפרנסתו – מהווה עוולה אזרחית, ולעיתים אף עבירה פלילית.
אחת הדרכים הפסולות והחמורות לפגוע בשמו הטוב של אדם, ובמיוחד איש מקצוע או בעל עסק שפרנסתו תלויה במוניטין שלו, היא באמצעות הגשת תלונת שווא לגוף רשמי או רגולטורי. רבים סבורים בטעות כי הגשת תלונה לגוף מוסמך, כגון רשות רישוי, גוף פיקוח מקצועי, או אפילו משטרת ישראל, חוסה תחת הגנה מוחלטת ואינה יכולה להוות בסיס לתביעת לשון הרע. זוהי טעות נפוצה ומסוכנת.
תלונה לגוף רשמי כ”פרסום” לשון הרע
ראשית, חשוב להבין כי עצם הגשת התלונה בכתב לגורם שלישי (הגוף הרשמי) מהווה “פרסום” – כלומר, הובא לידיעתו של אדם אחד לפחות מלבד הנפגע – כפי שדורש חוק איסור לשון הרע. התלונה מיועדת להגיע לידיעת אנשים נוספים במסגרת אותו גוף (חוקרים, בודקים, חברי ועדות), ולכן מתקיים יסוד הפרסום הנדרש להוכחת העוולה.
תוכן התלונה כ”לשון הרע“
שנית, תוכן התלונה, אם הוא כולל טענות שקריות, מכפישות ופוגעניות, עונה בבירור להגדרה המשפטית של “לשון הרע”. תלונה המייחסת לאדם, בין אם הוא איש מקצוע כמו רופא, יועץ, קבלן, או בעל עסק כלשהו, התנהגות פסולה, רשלנות, הפרת כללי מקצוע או חוסר יושרה – עלולה באופן מובהק לפגוע במשלח ידו, במוניטין שלו ובפרנסתו. ההשלכות של תלונה כזו, גם אם בסופו של דבר היא תידחה, יכולות להיות הרסניות.
מתי הגנת “תום הלב” אינה חלה על הגשת תלונה?
החוק אכן מעניק הגנה מסוימת למתלוננים, וקובע הגנת תום לב על פרסום שנעשה במסגרת הגשת תלונה לגוף מוסמך הממונה על הנפגע או בעל סמכות חוקית לדון בתלונה.
אך הגנה זו אינה מוחלטת !היא כפופה לתנאי המרכזי של “תום לב”. החוק מפרט נסיבות שבהן ייחשב המתלונן כמי שפעל בחוסר תום לב, והרלוונטיות ביותר לענייננו הן:
- ידיעה על כזב: אם המתלונן ידע שהדברים שכתב בתלונה אינם אמת, או שלא האמין באמיתותם – הוא פעל בחוסר תום לב והגנת תום הלב לא תעמוד לו.
- עצימת עיניים: אם המתלונן נמנע מלנקוט באמצעים סבירים כדי לוודא את אמיתות הדברים לפני שהגיש את התלונה – גם אז ייחשב כמי שפעל בחוסר תום לב.
כאשר מוכח באופן פוזיטיבי שגרסת המתלונן חסרת יסוד, והוא ידע זאת בעת הגשת התלונה, הוא אינו יכול לחסות תחת הגנת תום הלב.
הגשת תלונה כטקטיקה פסולה – סיפור מהמשרד
מניסיוננו במשרד, נתקלנו במקרים הממחישים היטב את השימוש הפסול בתלונות לגופים רשמיים כטקטיקה. כך למשל, טיפלנו במקרה שבו אדם הגיש תלונה חריפה לגוף המפקח על עיסוקו של יועץ מוערך, תלונה שהתבררה כחסרת בסיס עובדתי ורוויה בטענות שקריות ומטעות. התלונה ייחסה ליועץ התנהלות מקצועית חמורה ובלתי הולמת, תוך עיוות מוחלט של השתלשלות העניינים במסגרת סכסוך קודם בין הצדדים.
על פניו, נראה היה כי הגשת התלונה לא נבעה מדאגה כנה לאיכות השירות או להתנהלות מקצועית תקינה, אלא שימשה כאמצעי נקמה או ניסיון להפעיל לחץ על היועץ בהקשר של מחלוקת אחרת, נפרדת לחלוטין. אותן טענות כוזבות בתלונה, לו היו מתקבלות, היו עלולות לגרום נזק חמור למוניטין המקצועי של הלקוח שלנו, לפגוע קשות בעסקיו ולהכתים את שמו. הן נוסחו באופן מניפולטיבי כדי ליצור רושם של הפרות חמורות, תוך התעלמות מעובדות מהותיות ומהקשר הדברים האמיתי.
מקרה זה, ודומים לו, מדגישים כיצד מנגנון התלונה, שנועד להגן על הציבור ולאפשר פיקוח ראוי, עלול להיות מנוצל לרעה למטרות זרות ופסולות, תוך גרימת עוול ופגיעה קשה באדם שכל “חטאו” הוא היותו מטרה לנקמנות או לסכסוך.
הכוונה לפגוע והפיצוי המוגדל – עד כ-165,000 ש”ח
כאשר מוכח שהגשת התלונה הכוזבת נעשתה בזדון ובכוונה מובהקת לפגוע, החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי מוגדל ללא הוכחת נזק כספי ממשי סכום שיכול להגיע כיום (מאי 2025) לכ-165,000 ₪. הכוונה לפגוע יכולה להתבטא בעצם הידיעה שמדובר בשקרים, בבחירה להגיש תלונה מתוך נקמנות או רצון להפעיל לחץ פסול, ובהבנה שהתלונה עלולה לגרום נזק חמור למוניטין ולעיסוק של הנילון.
חשיבות ההגנה על אנשי מקצוע ובעלי עסקים מפני תלונות שווא
אנשי מקצוע ובעלי עסקים רבים כפופים לכללי התנהגות, לתקנות ולביקורת של גופי פיקוח ורישוי. מנגנונים אלה חשובים וחיוניים לשמירה על סטנדרטים גבוהים ועל אמון הציבור. עם זאת, אסור לאפשר ניצול לרעה של מנגנונים אלה והפיכתם לכלי ניגוח ונקמה אישית.
הגשת תלונת שווא מתוך כוונה לפגוע היא מעשה חמור הפוגע לא רק באדם או בעסק המושמץ, אלא גם במערכת כולה. היא מטרידה את הגוף המפקח במשאבים מיותרים, מערערת את אמון הציבור, ועלולה להרתיע אנשים ישרים מלבצע את עבודתם נאמנה מחשש להתנכלות.
נפגעתם? אל תישארו אדישים – פעלו להגנת שמכם הטוב!
אם הוגשה נגדכם תלונה שקרית ומכפישה לגוף רשמי, או אם נפגעתם מכל פרסום לשון הרע אחר – אל תישארו אדישים. הגנה על שמכם הטוב ומיצוי זכויותיכם, לרבות האפשרות לקבלת פיצוי כספי משמעותי, דורשים פעולה נחושה ומקצועית. פנו עוד היום לייעוץ משפטי דיסקרטי המתמחה בדיני לשון הרע, כדי לבחון את דרכי הפעולה היעילות ביותר העומדות לרשותכם ולהשיב את כבודכם האבוד.
