שמים סוף ללחץ הנפשי בחדרי החקירות

למוצא פיו של נחקר יש משקל רב בהכרעת הדין. על מנת למנוע מצב בו אדם חף מפשע יודה בעבירה שלא ביצע, מערכת המשפט מכריזה על תיקון לפקודת הראיות המסדיר הודאות שנמסרו שלא כחוק. חשוב שתכירו את התיקון לסעיף 12.

08/03/2016

הרשעת אדם חף מפשע היא אחת מהעוולות הקשות ביותר שיכולה מערכת המשפט לחטוא בהן. מטרתו העיקרית של ההליך הפלילי היא לבחון את הראיות והעדויות לעומקן על מנת להביא למשפט צדק, ובכך להרשיע את האשמים ולזכות את החפים מפשע. 

ב"פרשת יששכרוב", בה נגבתה הודאה מהחייל רפאל יששכרוב על החזקה ושימוש בסמים מבלי שהושמעו בפניו זכויותיו, וללא שניתנה לו הזכות להיוועץ עם עורך דין, קבעה השופטת בדימוס דורית בייניש תקדים בכך שפסלה את עדותו של החייל ביחס לשימושו בסם בשל העובדה כי החוקר הצבאי נמנע במתכוון מליידע את הנאשם בדבר זכותו להיוועץ עם עורך דין, ומשום כך ניתן היה לגבות את עדותו בקלות יחסית ומתוך מקום שאינו עונה על ההגדרה "חופשית ומרצון" ומהווה מניעה של הזכות להליך הוגן.

בהמשך, המשיכה הפסיקה לפתח את הפרשנות והתפישה לגבי ראיות שנתקבלו בצורה שאינה חוקית, תוך פגיעה בזכויות חשודים, בין אם מדובר בתרגילי חקירה לא הוגנים, בחיפוש שנערך בצורה לא חוקית או מבלי ליידע את החשוד בדבר זכותו לסירוב ועוד כהנה וכהנה מקרים המקימים עילה פסיקתית ל"פסלות ראיות".

לאחרונה מקודם מהלך לתיקון סעיף 12 בפקודת הראיות אשר למעשה מעגן את התקדים הנ"ל בחוק ומתבסס על הידע המחקרי והניסיון המצטבר בתחום דיני הראיות. על פי התיקון המוצע תידרש תוספת ראייתית משמעותית להודאת נאשם ("ראיית סיוע"), וזאת משום שישנם משתנים רבים העשויים להשפיע על ההודאה, כמו גיל צעיר, כושר שיפוט נמוך, מוגבלות שכלית או הפעלת לחצים נפשיים שיש בהם כדי להביא את הנאשם להודאת שווא ולו רק בכדי להימלט מהסיטואציה המלחיצה של חקירה משטרתית.

לכתבה המלאה ולתיקון השלם בפקודת הראיות לחצו כאן