סמים את הדברים על שולחן: מתי צריכת סמים נחשבת לעבירה?

אזרחים רבים נוטים לחשוב כי החוק מבחין בין סמים "קלים" ו"קשים". אך האם באמת קיים הבדל ביניהם? ומתי העבירה הופכת מצריכה עצמית לסחר?

01/03/2016

עבירות סמים נחשבות לעבירות נפוצות בישראל ומהוות נתח מרכזי מכתבי האישום המוגשים מידי שנה לבתי המשפט. מרבית עבירות הסמים הינן "עבירות חשיפה", כלומר עבירות שעל פי רוב אין עליהן דיווח, והמשטרה חושפת אותן בעצמה לאחר איסוף מודיעין וראיות מספיקות על מנת להביא את החשוד לדין.

עבירות הסמים מוגדרות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973 והן כוללות סחר בסמים, ייצור סמים, ייצוא ויבוא סמים, אספקת סם, החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שימוש בסמים, הדחת קטינים לשימוש בסמים, החזקת כלים לשימוש בסמים ונתינת סמים לקטינים.

בניגוד לדעה הרווחת בקרב הציבור בעניין עבירות סמים, החוק אינו מבחין בין סמים "קלים" ו"קשים". תפיסה זו של הציבור מביאה לעיתים חשודים להודות בעבירה מיד כאשר נתפסו, מתוך מחשבה שמעשה זה יוביל להקלה בענישה, אך למעשה כל צריכה או החזקה של חומר המופיע בפקודת הסמים המסוכנים, הינה עבירה על החוק לכל דבר ועניין.

עם זאת הפסיקה לעיתים מבחינה בין המקרים ומתחשבת בגורמים רבים כאשר הנאשם הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי קודם. 

באילו מקרים זה קורה? מה ההבדל בין צריכה עצמית לסחר ומתי יש להיוועץ בעורך דין מנוסה? מוזמנים לקריאת המשך הכתבה בנושא עבירות סמים