תביעת דיבה - לא בכל מחיר

מתי כדאי להגיש תביעת דיבה לבית המשפט ומדוע ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי טרם הגשתה כה חשוב?  

07/11/2016

תביעת הדיבה שבה הפסיד לאחרונה חבר הכנסת אורן חזן לעיתונאי עמית סגל, העלתה כמה שאלות מעניינות בנושא לשון הרע. מה נחשב למעשה הוצאת לשון הרע? האם בכל מקרה כזה יש עילה לתביעה משפטית ופיצויים וכיצד יכול עורך דין פלילי מנוסה לשפר את סיכויי הצלחתה?


לשון הרע - גם עבירה פלילית

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע דבר שפרסומו עלול-
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

יש לציין כי "אדם" על פי החוק יכול להיות גם תאגיד.

החוק מגדיר שני "מסלולים" משפטיים להטלת סנקציות בגין עבירת לשון הרע:

פלילי - עונש של עד שנת מאסר למי שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע. השינוי המהותי בחוק זה נעוץ בעובדה שהוא מאפשר להגיש קובלנה פלילית על ידי הנפגע, וזאת בנוסף למסלול הרגיל של הגשת כתב אישום על ידי המדינה.

אזרחי - לשון הרע היא עוולה אזרחית אשר ניתן לתבוע בגינה, על פי דיני הנזיקין, פיצוי של עד חמישים אלף שקלים ללא הוכחת נזק. אם ניתן להוכיח נזק, יש אפשרות לתבוע פיצוי בסכום גבוה יותר. החוק מקנה לשופט גם את הסמכות להחרמת כתבים בהם יש פרסום הנחשב לשון הרע וכמו כן לתבוע פרסום הכחשה או תיקון לדברים אלו.


לא תמיד כדאי לרוץ לבית המשפט מיד

למרות שמטרת חוק איסור לשון הרע היא הגנה על מי שנפגע מהתבטאות מבזה, משפילה ושקרית, עצם העבירה על החוק אין בה כדי להבטיח פיצוי או זכייה בתביעה בבית המשפט. כל עורך דין פלילי יודע כי תביעות דיבה נבחנות בקפדנות יתרה על ידי בית המשפט, ובבוא השופט להחליט על פסק הדין עליו לשקול את מכלול הנסיבות טרם יקבל החלטה בעניין. עיקר הדברים שבית המשפט מביא בחשבון הם:

פלטפורמת הפרסום: אין דין פרסום בעיתון מקומי כדי פרסום באתר אינטרנט פופולרי או ערוץ טלוויזיה. היקף הפרסום מעיד על מידת הפגיעה וחומרתה ועל כן זהו שיקול שבית המשפט יביא בחשבון. מן הסתם, ככל שהפרסום גדול יותר, כך גדלים סיכוייה של התביעה להסתיים בניצחון.
מידת הנזק שנגרם לנתבע: הגם שניתן כאמור לתבוע ללא הוכחת נזק, ככל שהנזק הנגרם לתובע גדול ומשמעותי יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יפסוק לטובתו.
מעשים להקטנת הנזק: במקרים בהם הנתבע הביע חרטה, התנצלות ופרסם הבהרה, נוטה בית המשפט להקל בעונש או בפיצוי.


אז כדאי לי להגיש תביעת דיבה או לא?

ראשית יש לזכור שתביעה משפטית אינה פתרון קסם. תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בנושאים הנמצאים במחלוקת אשר לא הצליחו להגיע לידי פתרון ללא התערבותו, ולהוציא את הצדק לאור במקרה שהוא פסק כי אכן נעשתה עבירה או עוולה. מכאן, שעצם הגשת תביעת דיבה בגין העלבה או פרסום לא ראוי אינה מבטיחה דבר.

גם המקרה המדובר של חבר הכנסת אורן חזן מלמד כי לא בהכרח רצוי לקפוץ מיד לפתרון המשפטי. על אף היקף הפרסום הנרחב (חדשות 2), העניין הציבורי הגדול שעורר הנושא וטענת חבר הכנסת חזן כי מדובר בשקרים אשר פוגעים בשמו הטוב, קבע בית המשפט כי עומדת לעמית סגל הגנת "אמת דיברתי" ובכך נתן למעשה תוקף עובדתי לטענות שפורסמו. השופט עזריה אלקלעי ייחס לחבר הכנסת חזן את רוב הטענות שהעלה עמית סגל בתחקיר, ועל אף שלחלקן לא היה ניתן להמציא הוכחה חותכת, קבע כי לעמית סגל עומדת חזקת תום הלב.


חשיבות הייעוץ המשפטי


לאור כל זאת, האם תביעת דיבה היא פעולה לגיטימית? ודאי שכן. האם השימוש שנעשה בה ככלי להרתעה או לאיום מופרז מידי? ובכן, זה תלוי את מי שואלים…

בשורה התחתונה - לתביעת דיבה יש סיכוי טוב יותר להצליח אם היא אכן מבוססת על עובדות מוצקות הניתנות להוכחה. מכל מקום, משום הקו הדק המפריד בין תביעה ראויה לכזו שלא ראויה, חשיבות הייעוץ המשפטי במקרים אלו רבה מאוד וכדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי כדי שבית המשפט לא ידחה את תביעתכם. עורך דין פלילי מנוסה, הבקיא בחוק ומכיר אותו על בוריו יכול להוות את ה"פילטר" הראשוני טרם הגשת תביעת דיבה ולמעשה להוות את ההבדל בין זכייה לדחייה.