תקיפה או הגנה עצמית?

המקרה בו תועד ראש מועצת ג'וליס, סלמאן עאמר, יורה באדם שתקף אותו באלימות העלה למודעות הציבורית את שאלת הגבולות וההגדרות של ההגנה העצמית.


13/09/2016

זכות האדם להגנה על כבודו וגופו היא זכות בסיסית, המקבלת ביטוי במשפט הפלילי בעצם קיומה של טענת ה"הגנה העצמית" העומדת לזכותו של אדם המותקף באלימות, ונאלץ להתגונן מפני התקיפה באמצעים העומדים לרשותו.  

לא מעט פעמים, מעלים נאשמים בעבירות תקיפה ואלימות את הטענה כי מדובר היה בהגנה עצמית. קרי, הנאשם הותקף ולא נותרה בידיו כל ברירה סבירה אחרת, אלא להגן על גופו תוך הפעלת כוח ולהשיב מלחמה, משום היותו נתון בסיכון במהלך הסיטואציה.

חשוב לציין כי במקרה והנאשם טוען להגנה עצמית, נטל הבאת הראיה מוטל לפתחו ויש הטוענים כי גם נטל ההוכחה הוא עליו, אך הדעות חלוקות באשר לכך ויש הגורסים כי מספיק שהנאשם יעלה ספק סביר לעניין התקיימות התנאים הדרושים לשם קיומה של ההגנה ההעצמית. ניתן להוכיח הגנה עצמית על בסיס סעיף 34-י' לחוק העונשין, הקובע את התנאים הדרושים לשם כך. על פי החוק, אדם אינו נושא באחריות פלילית על מעשה שהיה חייב לעשות בכדי להגן על עצמו מפני פגיעה אפשרית בו, או כדי להדוף תקיפה שכזו אשר ממנה נשקפה לו סכנה מוחשית לפגיעה בחירותו, רכושו, גופו או חייו. כל אלו חלים גם במקרה שמטרת התקיפה היתה להגן על אדם אחר.

יחד עם זאת, מחריג החוק מקרה בו אדם "נכנס בדלת פרוצה" - רוצה לומר, במידה והתקיפה בוצעה ממקום של התנהגות פסולה או שהיה יכול לצפות מראש את השתלשלות הדברים, לא תעמוד בפני התוקף הזכות לטעון להגנה עצמית.

הבחנה בין הגנה עצמית לבין תקיפה

על מנת לטעון להגנה עצמית, צריכים להתקיים מספר תנאים גם יחד:
  • תגובה למעשה תקיפה: חובה על הנאשם להוכיח כי התקיפה בוצעה כתגובה לתקיפה קודמת שהופעלה כלפיו, אשר תוצאותיה חייבות להיות צפויות, קרי ניתן להניח שמעשה התקיפה היה מוביל לתוצאות חמורות אלמלא פעולת ההגנה העצמית.
  • נחיצות: פעולת המתגונן חייבת להיות נחוצה מבחינת "איכותה". כלומר סוג הפעולה ועוצמתה היו במקומן ובגדר הסביר. איכות הנחיצות נמדדת ביחס לאפשרויות אחרות שעמדו בפני המתגונן על מנת להגן על עצמו (למשל, אם היה יכול להימלט מהמקום ולמנוע את התקיפה כליל). נמדדת גם נחיצות כמותית - חומרת הסכנה שבפניה עמד המתגונן והאם הפסיק את פעולתו כאשר הסכנה חלפה.
  • מיידיות: ניתן לטעון להגנה עצמית רק אם ההתגוננות היתה כתגובה מידית לסכנה הולכת וקרבה. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה במקרים מסוימים בפעולות מנע הנחשבות הגנה עצמית שהן בבחינת "הקם להרגך השכם להרגו".

טענה להגנה עצמית - באמצעות עורך דין פלילי


ההכרעה בין תקיפה להגנה עצמית תלויה, כאמור, בנסיבות המקרה, ועל כל פנים זהו עניין שדורש התעמקות, ירידה לפרטים קטנים והכרה מצוינת עם חומר הראיות - משימות שמומלץ להשאיר לעורך דין פלילי לבצע.

יש לזכור כי נוכח הדקויות הרבות והמורכבות הטבועה בהעלאת טענת הגנה שכזו (במסגרתה מודה למעשה הנאשם בתקיפה אך טוען כי מעשיו נבעו מתוך הגנה עצמית), החשיבות בהיוועצות עם עורך דין פלילי כבר מהשלב הראשוני גוברת וקיימת משמעות עצומה ליכולת של החשוד לשמור על זכויותיו באם יפעל להיפגש עם סנגור מנוסה עוד בטרם מסר את גרסתו בחקירת המשטרה. התנהלות נכונה וקבלת ליווי מעורך דין פלילי מקצועי יכולה להביא לקבלת הטענה להגנה עצמית על ידי בית המשפט וכפועל יצא מכך להקלה בסעיפי האישום, להפחתה בעונש ואף לזיכוי מוחלט.

במידה ונקלעתם לסיטואציה לא נעימה, במהלכה נאלצתם להגן על עצמכם, גם בשטח וגם בבית המשפט -  פנו בהקדם לעורך דין פלילי העוסק בתחום.