כשהחוק הופך להמלצה

על אף שהחוק מחייב עריכת שימוע לכל חשוד בטרם הגשת כתב אישום, נמנעת זכות זו מחשודים רבים. דו"ח של נציבות הביקורת על מערך התביעה חושף כי ייצוג על ידי עורך דין מגדיל מאוד את מיצוי זכויות החשודים בהליך משפטי.

26/01/2016

לפני כעשר שנים נחקק חוק המקנה לכל חשוד את הזכות לעריכת שימוע בעניינו בטרם הגשת כתב אישום על עבירה מסוג פשע. העיקרון מאחורי חוק זה הוא מתן הזדמנות לחשודים לשכנע את מוסדות התביעה להגיש כנגדם כתב אישום פחות חמור או להימנע כלל מהגשתו. לכאורה, היתה בתיקון זה מהפיכה של ממש בעולם המשפט - הוא חיזק את ערך השוויון בפני החוק ומנע מצב בו שימוע כאמור מתקיים רק על פי שיקול דעת התביעה, שהביא לכך שרק מעטים זכו להשמיע את דברם בטרם הגשת כתב אישום.

ואולם, על פי דו"ח שהוגש לאחרונה ליועץ המשפטי לממשלה על ידי השופטת בדימוס הילה  גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, עולה כי בשורת השוויון עדיין רחוקה מיישום מלא. פרקליטות המדינה טרם גיבשה מדיניות אחידה, סדורה ונהירה בעניין הליכי שימוע ואופן ביצועם, והיא עדיין מבצעת הליכים אלה לחשודים באופן לא שוויוני ופוגעת אגב כך בזכויות המגיעות להם על פי חוק. בחלק גדול מהמקרים, גם כאשר נערך שימוע, לא טורחת הפרקליטות ליידע את החשוד בהחלטה בעניינו.

המצב בעייתי אף יותר בקרב חשודים אשר שוחררו ממעצר, שכן הדו"ח קובע כי ברוב המכריע של המקרים, לא נשלחות אליהם כלל הודעות על העברת התיק בעניינם מהמשטרה לפרקליטות, וכאשר כן נשלחות הודעות כאלה זה נעשה רק לאחר שבועות ארוכים.

הממצא העיקרי של הדו"ח מראה כי סיכוייו של חשוד המיוצג על ידי עורך דין למצות את כל זכויותיו כחוק עולים בעשרות אחוזים על סיכויו של חשוד אשר אינו מיוצג - פחות מ 15% מהחשודים שאינם מיוצגים זכו להליך שימוע בעניינם.

תוכן הדברים וממצאי הבדיקה מדגישים ביתר שאת החשיבות שבייצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה בהליכי שימוע, באופן שמשפר עד מאוד את מיצוי זכות השימוע לחשוד בטרם הגשת כתב אישום ובמקרים רבים אף עשוי להביא לאי הגשת כתב אישום.

לקריאת הכתבה המלאה: http://goo.gl/dqncU4