על משילות והפרדת רשויות

נאום נשיאת בית המשפט העליון בטקס מינוי השופטים בשבוע שעבר, היווה תזכורת לכך שבית המשפט הוא לא קובע מדיניות אלא מקפיד על כך שהיא מתבצעת בגבולות החוק.

25/04/2016

על משילות והפרדת רשויות
"משילות משמעותה יכולתה של הממשלה למשול במסגרת סמכויותיה ועל פי הכללים החוקיים להפעלת סמכויותיה. משילות אינה היתר להפרת חוק. משילות אין משמעותה הכשר לאי חוקיות רק משום שמתכונת הפעולה המושכת את ליבו של בעל התפקיד השלטוני נראית יעילה יותר". את הדברים האלו השמיעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בטקס השבעת השופטים החדשים לפני כשבוע. נאור רמזה בדבריה על הביקורת שהופנתה כלפי בית המשפט העליון לאחר פסיקתו בעניין מתווה הגז.

נאור התייחסה גם לרשות השופטת בתוך המארג הכללי של שלוש הרשויות – ההפרדה ביניהן ויחסי האיזון והביקורת ביניהן. "חשוב לא פחות", אמרה, "משילות משמעותה לא רק יכולתה של הממשלה של היום להגשים את שאיפותיה ומדיניותה, אלא שימור יכולתן של ממשלות עתידיות להפעיל את סמכויותיהן בבוא היום (...) את המשילות אין לראות רק בפריזמה קצרת טווח של כאן ועכשיו".

המונח "משילות" עשוי ליצור לעיתים בלבול. במקומות בהם המשטר אינו יציב, כמו ישראל, יכול המושג לשמש לעיתים כשם קוד מכובס לרצונו של השלטון לחזק את מעמדו באצטלה של יציבות שלטונית.

אולם תפקידו של בית המשפט אינו "לייצר" משילות או לגבות באופן אוטומטי את מהלכי הממשלה על מנת לספק לה רשת ביטחון. הרשות השופטת מגדירה את הגבולות בעניין "עשה ואל תעשה" בכל הנוגע למדיניות הממשלה, בכך שהיא מחדדת לה את מגבלותיה החוקיות. אין זה אומר כי היא מגבילה את המשילות, אלא ההיפך הוא הנכון – הדגשת סמכויותיה של הממשלה ומניעת חריגה מהן היא זו המסייעת ליציבות שלטונית ולמנהל תקין כראוי למדינה דמוקרטית.

יש לזכור כי שיקוליו של בית המשפט, בניגוד לנבחרי הציבור בדרך כלל, אינם מושפעים מהרצון לשרוד פוליטית ולשאת חן בעיני הציבור. בבואם לפסוק בעניין הלכה מסוימת, רואים השופטים לנגד עיניהם את שיקולי הצדק והשוויון בלבד, והדברים נבחנים בפרספקטיבה ארוכת טווח ומביאים בחשבון שיקולים רבים.

אל לנו להפוך את בתי המשפט לכלי ניגוח בין מחנות פוליטיים. יש החלטות שיפוטיות המבקרות החלטות ממשלה ויש כאלה התומכות בהן, הכל על פי העניין ובהתאם לנסיבות ולחוק. בית המשפט הוא ביתו של הצדק והאמת והוא חייב חובת אמונים לציבור. ככזה עליו להישאר נקי מאינטרסים, אינטריגות ומאבקי כוח.

"אנו, שופטי ישראל", סיכמה הנשיאה נאור, "נמשיך לפעול לפי מיטב הכרתנו ומצפוננו". אנו, שופטי ישראל לא נגור מפני איש. נכבד את הרשויות האחרות, אך נמלא את תפקידנו".

ועל כך כל שנותר הוא לומר: "לו יהי".