"לא תענה ברעך עד שקר"

הנחיה חדשה מאת פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, מבקשת להגביר את האכיפה נגד מגישי תלונות שווא ועדויות שקר.

31/03/2016


פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, המדינה קיבל לאחרונה החלטה מצוינת, אשר מהווה צעד גדול נוסף אל עבר מערכת משפט חזקה ואמינה יותר, ומחזקת משמעותית את יכולתה להוציא את הצדק לאור ולהימנע מענישת חפים מפשע.

בשנים הארונות מתמודדת מערכת המשפט עם תלונות שווא רבות של נשים כנגד בעליהן, ממניעים נקמניים על מעשה מסוים, על מנת להשיג יתרון בהליכים משפטיים שמתנהלים, כמו הליכי גירושין,  או לעיתים מתוך כוונה להתעמר בהם ללא סיבה הנראית לעין. לתופעה בזויה זו השלכות חמורות מאוד על מושא התלונה – החל מפגיעה בשמו הטוב ושלילת זכותו לחירות ועד לנזקים כלכליים משום התייצבות לחקירת משטרה או לדיון בבית המשפט והפסד של ימי עבודה בשל כך.  התופעה החלה צוברת תאוצה, בין היתר, משום הנחיה 2.5 אשר קובעת כי במקרים של תלונות שווא לא יינקטו אמצעים פליליים כנגד מתלוננת בגין עבירות אלימות, עבירות מין וכו'. כך,  מוצאים עצמם לא מעט פעמים אזרחים נורמטיביים חסרי אונים בחקירות משטרה ולעיתים אף במעצר על לא עוול בכפם.

מהי בכלל הנחיה 2.5?

הנחיה 2.5 היא הנחיה שנכתבה על ידי נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת דורית בייניש (והוראותיה אף הורחבו בתקופת כהונתה של השופטת עדנה ארבל) אשר שמה לה למטרה להגן על מתלוננות בנות המין הנשי באופן שלדעת משפטנים רבים אינו מידתי.

מטרתה של ההוראה היא להתוות את מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עדת תביעה או מתלוננת שחזרה בה במשפט מעדותה במשטרה. בסעיפים 9-10 בהוראה, אשר הולידו את המחלוקת סביבה, נכתב: "רק במקרים נדירים ביותר יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה, ובוודאי שאין מקום לעצרו לצורכי חקירה. יחד עם זאת, מובן, כי עדיין, יש מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה, ואם כן - מי האחראי לכך".

אז מה נשתנה?

בהוראתו החדשה, מבקש פרקליט המדינה לשנות את סעיפי המחלוקת בדבר עבירות של תלונות שווא (עלילה) ועבירות של עדות כוזבת או שקרית, בנסיבות ובתנאים המצדיקים זאת. הנחייתו המעודכנת - "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד" – מחדדת את ההבחנה בין "עלילה" לבין מסירת עדות סותרת או שקרית, שאינה עולה כדי עלילה.

סעיף 9 , למשל, קובע שככל שמתעורר חשד שאדם העליל עלילת שווא, העניין יועבר לחקירת משטרה וככלל, ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין. בנוסף, ככל שפוטנציאל הנזק, בין לאדם אחר ובין לאינטרס הציבורי, גדול יותר - תגבר הנטייה להעמידו לדין. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס למתלוננות על עבירות מין ועבירות אלימות אשר מהוות את התחום העיקרי בו מוגשות תלונות שווא, בעיקר של נשים כנגד בעליהן. יחד עם זאת, במקרים בהם העד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר לאחר מכן גרסת אמת, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת.

מעבר לעובדה כי תלונת שווא או מסירת עדות שקר מהווה עבירה פלילית חמורה, ידע מעתה כל מי שנוקט בפעולה כזו כי כעת קיים סיכוי לעמוד לדין בגינה גם, ובעיקר, במקרים של עדות על עבירות מין או אלימות.

לקריאת ההנחיה המלאה של פרקליט המדינה: http://goo.gl/999hiB