הגברת האכיפה ושיקום במקום "גמול והרתעה"

מאז פרסום מסקנות ועדת דורנר בדבר מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, אנו רואים שוב ושוב שינוי בגישת בתי המשפט ביחסם לנאשמים.

24/03/2016

הנה לאחרונה החליט בית המשפט לא להרשיע צעיר בן 21, על אף שהודה במכירת סם מסוג מריחואנה ונתפס על ידי סוכן משטרתי סמוי. השופט, אמיר דהאן, בהחלטה מצוינת, קיבל את הטענה לפיה הרשעה תזיק יותר לעתידו של הנאשם מאשר תועיל לו או לחברה כולה, וזאת על רקע פעולות השיקום שהוא עובר.

שיקולי שיקום הנאשם במקרה זה, גברו על רכיבי הענישה האחרים וביניהם רכיב ה- "ההרתעה", לגביה כבר הוכח מעל לכל ספק כי אינה מתקיימת כלפי עבריינים (במובן של הארכת עונשי מאסר לשם הרתעת עבריינים מפני ביצוע עבירות) ואינה משפיעה כלל על היכולת לשקם אותם ולהחזירם למסלול חיים נורמטיבי.

הגיע הזמן שהמילים הריקות בדבר "החמרת ענישה" יוחלפו בעשייה אמיתית לטובת שיקום למי שזקוק לו, וזאת במטרה לסייע לכל אדם ואדם להפוך לאזרח טוב יותר. לשם כך יש להגביר את המאמצים לשמירה על הביטחון האישי וליצור מציאות בה הסיכוי להיתפס בגין ביצוע עבירה הוא גבוה בהרבה מהקיים היום. רק מציאות זו, של הגברת האכיפה, בשילוב עם תכניות שיקום חברתיות לאסירים, תרתיע עבריינים מראש מלבצע את זממם ותוכל להבטיח לנו חברה בטוחה יותר אשר תוקיע מתוכה את פורעי החוק בעצמה.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן